ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - שבע מצות בני נח
ז' מצות ב"נ. בשו"ת רמ"א סימן י' כ' אהא דסנהדרין דנ"ו ע"ב אר"י ז' מצות כו' ויצו אלו דינין כו' ר' יצחק בר אבדימי תני איפכא אלקים זהו דינין דא"ב לר' יוחנן סגי בדיני נימוסים שחוקקים לעצמם כרצונם ולר' יצחק בר אבדימי בעי שידונו בדיני ישראל ממש כמו ונקרב בעה"ב אל אלקים ופסק כר' יצחק ע"ש. זכי' בחתם סופר חו"מ סימן נ"ד נסתפק בכה"ג שבשעת הזכיה הוא זכי' ממש רק אחר כך יתגלגל מזה חוב בכה"ג לא הוי זכות והוכיח מכתובות די"ב הגדילו יכולין למחות אע"ג דכבר זכינו להם מכל מקום אחר שנעשה להם חוב קודם שהגיע הזכות לידם קודם שנהגו מנהג יהודית בגדלותן יכולין לחזור בהם מוכח דבטלה הזכיה למפרע וזה רק לרבא אבל לאביי סבירא ליה דאין יכולין למחות בגדלותן מוכח דכה"ג לא בטלה הזכות למפרע ע"ש. זכי' הפוסקים מחולקים אי זכי' הוא מטעם שליחות או לא ובזרעו של אברהם עירובין ד"ו דפלוגתא דתנאי הוא אי זכי' מטעם שליחות ור' יוחנן ור' גידל ס"ל זכיה לאו מטעם שליחות ע"ש ובקצוה"ח סי' ק"ה דלמאן דאמר יאוש שלא מדעת לא הוה יאוש ע"כ מוכח דזכי' לא הוה מטעם שליחות דאפילו שליחות ל"מ בלא ידע עיי"ש. זנות בהפלאה כתובות דנ"א היכא שנאנסה בע"כ אע"ג דנתרצית מ"מ היכא דגם אי לא נתרצית היה תופסה בע"כ הו"ל לא אפשר וקמכוין דפטורה לאביי דס"ל דלא אפשר וקמכוין מותר ועיין אות ל' לא אפשר וקמכוין ולרבא דאוסר בל"א וקמכוין חייבת בנתרצית. ומן בגט פלוגתא דר"י ור"ל גיטין די"ז אי משום פירי או משום בת אחותו ובבית אל ח"ב דס"ו דר' יהושע בן לוי ור' אליעזר בר' צדוק ס"ל כר"ל משום פירי ובפנ"י גיטין די"ז ר"ל דלר"מ דס"ל עדי חתימה כרתי יהיה צריך זמן מה"ת: