אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - שבירות עצם בפסח

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - שבירות עצם בפסח

הרועים - רוב

שבירות עצם בפסח. הק' המפורשים מנא ידעו בפסח מצרים שלא לשבור עצם שי"ב מוח דלא למדנו האיסור כ"א מפסח שני שנאמר עוד הלאו דשבירות עצם משא"כ בפ"מ מנא ידעו זאת ונ"ל דהתוס' בפסחים דפ"ה דל"ל קרא חי"ל דל"ה בעידנא ע"ש ובפנים יפות תירץ דבאיסור שישנו בשאלה ל"צ בעדנא והלאו דש"ע ישנו בשאלה דיוכל לשאול אק"פ ע"ש בפ' בא אך ק"ל הא התוס' כ' בכריתות די"ג דלאחר שנזרק דמו ליתא בשאלה וצ"ל דנ"מ קודם זריקה וצ"ק דאסור לשבור עצם שי"ב מוח והנה בשו"ת מהר"ם מינץ כ' הא דלאחר זריקה ל"מ שאלה משום דל"א דיבור ומבטל מעשה אבל אחר שחיטה מהני שאלה דשחיטה לאו עבודה דגם בחולין צריך שחיטה ע"ש ולפ"ז ז"נ במדבר שנצטוו ישראל על השחיטה משא"כ קודם מ"ה אז דלא נצטוו על השחיטה שוב ל"מ שאלה אף לאחר השחיטה ול"צ קרא דל"ה בעידנא ועפ"ז י"ל בקו' האור חדש פסחים דצ"ה דבמאי פליגי איסי בן יהודא וחכמים ולהנ"ל י"ל לפימ"ש האור חדש עה"ת פ' צו דאיב"י ס"ל דחולין בעזרה דאוריי' וגם במדבר נצטוו על השחיטה שפיר ישנו בשאלה אחר שחיטה ושפיר צ"ק דל"נ עדל"ת משא"כ רבנן ס"ל דבשר נחירה אשתרי במדבר ולא נצטוו על השחיטה שוב גם השחיטה הו"ל מעשה ול"מ שאלה שוב ל"צ קרא דל"ה בעידנא. והנה בס' עיר דוד העלה הא דעשה דוחה ל"ת אם העשה הוא רק מחמת הרוב והל"ת היא ודאי ל"א עדל"ת ובאמת דבריו תמוהין מכ"מ א"צ להאריך אולם נ"ל דיש לדבריו מקום עד"ז והוא דהנה בברוך טעם העלה דהא דצ"ל בעדנא דוקא אם ילפינן עדל"ת מכלאים בציצית אבל במקום דהעשה חמירא מל"ת דא"צ לילפותא מכלאים בציצית ורק דחי דהו"ל המור על קל בכה"ג שוב ל"צ בעדנא ע"ש ולפי"ז בל"ת דישנו בשאלה שוב הו"ל חמור על קל ול"צ להיות בעדנא כנ"ל ולפ"ז היכא דבאנו מטעם חמיר על קל י"ל דמ"מ היכא דעשה היא רק מטעם רוב והל"ת היא ודאי שוב ל"ה חמיר על קל דהרי יש להל"ת עדיפות דהיא ודאי משא"כ העשה ל"ה בודאי שפיר י"ל דצריך גם בכה"ג בעדנא אע"ג דישנו בשאלה דנגד זה יש חומרא להל"ת על העשה דהל"ת היא ודאי וק"ל ולפ"ז הכא שוב צ"ל בעדנא דהרי בחולין די"א אמרינן דלמא טריפה היא רק דאזלינן בתר רוב א"כ שוב העשה הוא רק מחמת רוב דאמרינן דהפסח כשר שוב ל"ד דשבירת עצם דהיא ודאי אך ז"א דאם הפסח טריפה שור נפסל הפסח וקיי"ל בו בכשר ולא בפסול א"כ אם טריפה היא ממילא ל"ה ג"כ לאי דש"ע דהקרבן פסול ועפ"ז מתורץ למאוד קו' מהרש"א בפסחים צ"ו בקו' התו' האיך ס"ד דמותר לשבור עצם בפסח דורות הא כיון דכתיב בפ"ש ועצם ל"ח בו כ"ש בראשון והק' מהרש"א א"כ מנ"ל בעצם שי"ב מוח דאסור לשבור כיון דצריך קרא בפ"ש לגופי' דאסור לשבור בפסח דורות ע"ש ולהנ"ל א"ש דלההו"א בקו' הש"ס דנימא בו א"א שובר אבל אתה שובר בפסח דורות ולא ידעינן עדיין הדרש מבו בכשר ולא בפסול שוב ל"צ קרא כלל על עצם שי"ב מוח דתי"ל דל"ה בעדנא ול"ל דישנו בשאלה דהרי לההו"א דאפי' בפסול יש הלאו דש"ע א"כ הל"ת היא ודאי משא"כ העשה דפסח הוא רק מחמת רוב דדלמא היא טריפה ושוב ל"ה חמיר על קל אע"ג דישנו בשאלה שוב צריך בעדנא ול"צ קרא כלל דאיסור לשבור עצם שי"ב מוח ודו"ק:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה