ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - ראי'
ראי'. הרמב"ם פ"א מחגיגה דמי שבא בעזרה ביום ראשון דיו"ט ולא הביא עולה לא די של"ע מצוה א עובר על ל"ת לא יראה פני ריקם ובט"א ריש חגיגה דלשי' הירושלמי דס"ל דחש"ו כו' אכ"ג דפטורין מראיי' קרבן מ"מ חייבין בראיית פנים א"כ אין קרבן ראי' מעכב המצוה דראיית פנים ושפיר מקיים המצוה דראיית פנים אע"ג שעבר בל"ת מ"מ קיים מ"ט דר"פ אבל הרמב"ם פסק כש"ס דילן דליתא למ"ע דר"פ בלתי קרבן ראוי והחייב בזה חייב בזה והפטור מזה פטור מזה שפיר מעכב קרבן ראי' לר"פ ולא קיים כלל מ"ע דר"פ בלא ראיית קרבן ע"ש ראי' בטורי אבן חגיגה כתב דהא דא"ר אלעזר כל שאין לו קרקע פטור מראי' תלי' בזה דלמ"ד ק"פ לאו כקה"ג והרי בזמן שהיובל נוהג הו"ל הכל קנין פירות וע"כ דגם באין לו קרקע חויב בראי' משא"כ למ"ד ק"פ כקנין הגוף שי"ל דמי שאין לו קרקע פטור מראי' ובנוב"י מהדו"ת או"ח סי' צ"ד דרב פליג אדר' אמי פסחים דס"ל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל ורב ס"ל דעולה לרגל אע"ג שאין לו קרקע ובחתם סופר או"ח סי' קכ"ד כ' דדוקא ר' אמי דלא ס"ל ה"ס הואיל ובידו להפקירן אבל לפ"מ דקיי"ל בשבת פ' ראד"מ הואיל ובידו להפקירן מוכח דחיוב בפסח אע"ג דאין לו נכסים ה"ה דחייב בראי' אע"ג שאין לו נכסים: