ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - קדושין אין מסורין לביאה
קדושין אין מסורין לביאה. בפנ"י ובאו"ח קדושין י"א דדוקא לדידן דילפינן קדושי ביאה מובעלה ס"ל דצ"ל מסורין לביאה אבל לרבי ור' זירא ל"צ לדידהו שיהיו קדושין מס"ל ומהני לדידהו קדשאמס"ל ע"ש ובאור חדש קדושין נ"א דחזקי' ס"ל קשאמס"ל הוי קדושין ובפנ"י ובשו"ת זכר ישעי' דע"כ לשמואל ולאידך מ"ד דס"ל דכל שאינו בזא"ז מהני בב"א ע"כ דטעמא דמתניתין כרבא משום קדשאמס"ל ומוכח לדידהו קדשאמס"ל ל"ה קדושין ועיין אות כ' כל שאינו בזאח"ז קדטעאמס"ל האחרונים העלו דלכך בחייבי לאוין מהני הקידושין ולא הוי קדשאמס"ל כיון דרוצה לבעול באיסור חשיב לדידי' קדושין המסורין לביאה ועפ"ז אמרתי דבר יקר בישוב קו' המפורשים בגיטין דמ"ג דקמבע"ל להש"ס אי חציו עבד וחציו ב"ח קדושיו קדושין והקשו לפימ"ש התוס' בב"ב דע"ט דהמתניתין לאחר שאשתחרר דמהני לר' מאיר אע"ג דל"ה עבידי דאתי משום דמיירי בחציו עבד דכופין האדון לשחרר ואם איתא דח"ע וחב"ח יש לו קדושין א"כ מ"ט דרבנן דאינה מקודשת הא גם עכשיו בידו הוא לקדשה עכשיו ויהי' מהני הקדושין ועכצ"ל דח"ע וחב"ח אין קדושין מועילין ונ"ל דהנה האחרונים הק' מה נסתפק הש"ס אי ח"ע וחב"ח יהי' מהני קדושין לשי' הרמב"ם דעבד בב"ח הוא רק מדרבנן אסור רק אם יהי' מהני הקדושין של ח"ע וחב"ח יהי' אסור בה מטעם דצ"ע משתמש בצד חירות דא"כ הו"ל קדושין שאמס"ל דהקדושין גורמין איסור הביאה דצ"ע משתמש בצד א"א ע"כ ולס' הנ"ל א"ש דל"ה קדשאמס"ל כיון שמקדשה ורוצה לעבור עלי' באיסור שפיר הוי קדושין המסו"ל כיון דרוצה לבוא עלי' באיסור חשוב לדידי' מסורין לביאה ול"ק כלל. ועפי"ז מיושב קו' המפורשים הנ"ל דז"נ במקדשה מעכשיו שפיר הו"ל קדושין מסו"ל משא"כ במקדשה לאחר שאשתחרר א"כ חזינן שאין רוצה לבוא עלי' בקדושין באיסור וכיון שאין רוצה לבוא עלי' באיסור א"כ שוב ל"ה בידו כלל לקדשה עכשיו כיון שאין רוצה לבוא עלי' באיסור ממילא אם יקדשה עכשיו יהי' קדשאמ"ל ול"י מהני הקדושין כלל אף אם יקדשה עכשיו שפיר ל"ה בידו כלל לקדשה עכשיו ושפיר חשוב דשלב"ל במקדשה לאחר שאשתחרר ולומר דחשוב בידו לעבור על איסור דאורייתא בודאי ל"ח בידו כמבואר בפוסקים: