ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - קדושין
קדושין. התו' קדושין דנ"ה הקשו במקדש באיה"נ אמאי אינה מקודשת הא יכולה להנות שלכדה"נ ותירצו דמיירי שאין שו"פ בשלכדה"נ והק' המפורשים דמ"מ ניחוש שמא שו"פ במדי ונ"ל הנה הפני יהושע בקדושין די"ב הק' האיך חיישינן ששו"פ במדי אפי' אם יבואו עדים ששו"פ במדי מ"מ הו"ל חצי דבר דהעדים שקדשה בפניהם לא הועילו כלל והו"ל חצי דבר ע"ש ואפילו באותו העדים עצמן ג"כ ל"מ דהו"ל הכחשה והזמה כמ"ש האחרונים ונ"ל לפי"מ דקיי"ל ביש ג' כיתי עדים על ג' שנים שאכל שני חזקה דל"ה חצי דבר כיון דכל כת עדותן מועיל על הפירות שיחזור מה שאכל אך רק בצירוף ג' העדות א"צ להחזיר והוי חזקה ל"ה חצי דבר א"כ הכא כיון דהוא לא נתן לה במתנה כ"א לשם קדושין ואם לא הוי קדושין מחייבת להחזיר הקדושין א"כ הועילו העדים על מעות הקדושין ול"ה חצי דבר וכמ"ש התוס' בב"ב דנ"ו לענין פירות ע"ש ואף דהוי פחות משו"פ דקיי"ל אין נזקקין לפחות משו"פ חדא לפמ"ש התומים בסי' ו' בשם הפוסקים דאע"ג דאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ אבל אם הדבר בעין נזקקין אפי' לפחות משו"פ ועוד דנ"מ לענין תפיסה כיון שהעדים מעידין שהיא שלו ותפיסה דבר קל כמ"ש הכ"מ פכ"א מעדות ולפ"ז א"ש קו' המפו' "ל דז"נ בעלמא אבל הכא באיסור הנאה הרי קיי"ל דאיסור הנאה אין להם בעלים ול"ה שלו כלל וכמ"ש הצל"ח סופ"ק דפסחים דקו' התוס' אפי' דאינו שלו מ"מ כיון שבא הנאה לידי' מחמתו תהי' מקודשת ע"ש וכיון דאינו שלו ולא הועילו העדים כלל שוב הו"ל חצי דבר ול"ח שמא שו"פ במדי והיינו דאפי' אם אינה מקודשת ג"כ א"צ להחזיר הקדושין דאה"נ א"ל בעלים וכל הזוכה בו זכה ושוב הו"ל חצי דבר ודו"ק: