ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - קדושין
קדושין. פלוגתא דרבה ור' יוסף בקדושין ד"ח אי צריך שומא ובעצי ארזים ה' קדושין סי' ל"א דאביי ורבא סבירא להו כר' יוסף דצריך שומא ובפני יהושע קדושין ד"ט דפלוגתא דרבה ור' יוסף אי צריך שומא תליא בפלוגתא דר"י ור"ל דר' יוסף ס"ל מעות קונות אבל למ"ד מעות אינם קונות ל"צ שומא ע"ש קדושי קטן שיטת הר"י ברזילי דקטן שקידש לו אביו אשה חוששין לקדושין ובאוהל דוד קדושין דהר"י ברזילי פסק כמאן דאמר המקדש בע"א חוששין לקדושין וכ' הפ"י דלהך מ"ד אפי בלא עד נמי אבל לאידך אמוראי דהמקדש בע"א אין חוששין לקדושין ל"מ קדושי קטן כלל והנה בנוב"י סי' ס"ד העיר דהו"ל שליח בקדושין תופס לבע"ח במקום שח"ל (ובמעין החכמה ב"מ די"א כוון דיכול לקדש בעצמו ל"ה תופס לבע"ח ושאני בע"ח דקיי"ל מסדרין לבע"ח ע"ש באריכות. ולפ"ז בקטן דא"י לקדש בעצמו הו"ל ח"ל כמובן) בקדושי אביו ותירץ משום מגו דזכי לנפשי' זכי נמי לבנו ע"ש ולפ"ז לר"נ ור"ה דס"ל המגביה מציאה לחבירו ל"ק חבירו ואף דשייך מגו דזכי לנפשיה אפ"ה הו"ל תופס לבע"ח וכן רבא דס"ל כר"נ כמ"ש התוס' בב"מ דף י' ד"ה איתבי לדידהו ל"מ קדושי קטן ע"י אביו: