ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - פסח
פסח. בפסחים דע"ג פריך הש"ס שחטו שלא לאוכליו מאי תיקון למ"ד מקלקל בחבורה פטור והק' המהרש"א והתוי"ט אמאי לא פריך הש"ס על רישא דמתניתין שחטו בלא לשמו מאי תיקן ונ"ל דלכאורה הקשיתי לפ"מ דכ' הט"א בר"ה דכ"ח דיכולין לשאול על הקרבן פסח א"כ מ"פ הש"ס מאי תיקון הא שפיר תיקן דיש בידו לשאול על הקרבן פסח ויהי חולין ויהי' מותר לגמרי ועדיף יותר ממה דמשני הש"ס דתיקון אם עלו לא ירדו וכעי"ז מצינו יותר בהאופה מיו"ט לחול דפטור הואיל ואי מקלעי לי' אורחים ובפסחים דמ"ו דעובר בב"י בחלה הואיל דאי בעי מתשיל עלה ממוני' הוא וה"נ הרי בידו לשאול ושפיר תיקן בשחיטה זו דאם ירצה יוכל לאכול ע"י השחיטה אם ישאול עליו אך דז"א לפמ"ש התוס' דסיפא כולה ר"מ ור"מ ס"ל בפסחים דכ"ב דחולין בעזרה אסור מה"ת ושוב לא תיקן כלל דאם ישאול עליו יהי' אסור משום חב"ע ולפ"ו ל"ק קו' המהרש"א דעל הרישא ל"י להקשות דשפיר תיקן בשחיטה דיכול לשאול עליו והבן: