ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - עשה דוחה לא תעשה
עדל"ת. הנה אי עשה דוחה ל"ת דע"י פשיעה פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע בעירובין ד"ק כמ"ש התוס' שם והמפורשים דלר' אליעזר עדל"ת דע"י פשיעה ובמהר"ם ברבי כ' דתלי' בפלוגתא בלהנל"ע במכות דט"ו דלמ"ד קיימו ול"ר לדידי' אין עדל"ת דע"י פשיעה משא"כ למ"ד בטלו עשה דוחה ל"ת דע"י פשיעה ועיין במלוא הרועים אות ל' להנל"ע ולעיל באות ל' עדל"ת באמרי ברוך ר"ה כ' במה דמצינו דא' יכול לעבור אעשה כדי לזכות חבירו במצוה רבה כגון בשחרור עבד וכן בכהן דעובר בע' דהשלמה שיקיים המתו"נ ע' דפסח שי"ב כרת יסודם הוא מטעם דכל ישראל ערבין זה לזה שעד"ז אמרינן עדל"ת במילה בצרעת שהמל בשליחות האב המ"ע של אב והמוהל עובר על ל"ת דקציצת בהרת הרי דאף בכה"ג אמרינן עדל"ת (א"ה עיין במקנה קדושין כ"ט ואין ראי') ולפי"ז באשה שאינה בכלל ערבות אסורם לעבור על ל"ת כדי שיקיים האחר מצוה רבה ולפי"ז אם יהי' לאשה ח"ע א"א לכוף אותה והעלה הא דאמרינן דל"ל עדל"ת היכא דאי אמרה לא בעינא עיין כתובות ד"מ וכ' דהיכא שמי שדוחה הל"ת הוא בעצמו מקיים המ"ע דדחי' זו ילפינן מכלאים בציצית אמרינן עדל"ת אף שיכול לומר לא בעינא אבל בגוונא דכתובות דנימא עדל"ת והתם גם היא מוזהרת ובדידה ל"ה עשה ואפ"ה מותרת לעבור שוב צ"ל דומי' דמילה בצרעת דלא אפשר בקיומא דעשה באופן אחר ע"ש וקצרתי: