ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - עדות שא"א יכול להזימה
עדות שא"א יכול להזימה. בנוב"י מהדו"ק סי' מ"ו דרב ס"ל דל"צ כלל שיהי' יכול להזימה ומועיל העדות אע"ג דהוי עדות שאאי"ל ע"ש ולפ"ד א"ש קו' התוס' גיטין נ"ג דהקשו לשמואל דאמר מנסך קלב"מ הרי משעת הגבהה קנה כו' ונ"ל דהמפורשים הק' דמ"מ הוי עדות שאאי"ל דלגבי העדים יהי' חיוב מיתה וממון ביחד ע' בחי' הרי"ם גיטין אך לרב א"ש דס"ל דל"ב שיהי' יכול להזימה ולפ"ז א"ש קו' התוס' דלשמואל אף דמדאגבהה קניא מ"מ לגבי העדים הו"ל מיתה וממון ביחד והו"ל עדות שאאי"ל וא"ש ד' הרמב"ם דפסק כשמואל ותמהו עליו ולפ"ז א"ש דהרמב"ם פסק דצ"ל עדות שאי"ל א"א לומר מנסך ממש ובחן טוב אע"ז סי' י"ז דלמ"ד לפי שאין בקיאין לשמה וכן לחד לישנא בש"ס והובא בתוס' גיטין ד"ה דס"ל לר' יוחנן בג' גיטין פסולין תצא ס"ל דל"ב כלל שיהי' יכול להזימה כרב ולדעתי ק' מגמרא סנהדרין דמ"א דפריך לר"י בר' יהודא וכיון דאינהו לא מקטלי איהי דמקטלה המ"ל הא הו"ל עדות שאאי"ל וק' דלמא סובר כרב דל"צ שיהי' יכול להזימה: