ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - סכך
סכך. בעל"נ סוכה די"ב דאי דבר שמטמא בנגעים פסול לסכך תליא בפלוגתא דלר' יהודא כשר לסכך בדבר המטמא בנגעים ולר"מ ור"ש הכול פסול לסכך וסומכוס וראבר"ש ס"ל כר"מ ור"ש סוטה ברמב"ם פט"ז מאה"ט דס"ט ברה"י דטמא ילפינן מסוטה וכשם שהסוטה ובועלה ב' כך ס"ט ברה"י ב"ב אבל אם הי' ג' ברה"י ספק טומאתן טהור כרה"ר ובעל"נ נדה ד"ה דתליא בפלוגתא דתנאי אי הטעם די"ב דעת לשאול ס"ט ברה"י משום דילפינן מסוטה דבזה ב"ג טהור והיינו לבן זומא אבל לרשב"ג דטעם דס"ט ברה"ר דטהור משום דא"א לשאול לרבים גם בג' ספק טמא והא דג' נשים ישנין במטה אחת דטמאין אתיא כרשב"ג סירוס בבנין אריאל ס' נח לשי' הרמב"ם דלכך הרגו לאנשי שכם משום דב"נ מצווה על הדינין ע"כ נח שלא הרג לחם שסירסו ע"כ דב"נ אין מצווה על הסירוס וא"נ דמצווה על הסירוס ע"כ שאינן מצוון על הדינין ובאמת ק"ק לי א"כ חם ששימש בתיבה כמשאחז"ל בסנהדרין ג' שימשו בתיבה חם ועורב וכלב אמאי לא הרגו נח. ובאמת שבארתי בזה פירש"י בפ' נח בפסוק ויזכור אלקים את נח ואת כל החי' ואת כל הבהמה ופירש"י מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן ושלא שמשו בתיבה ובש"ח דקדק דלמה הוצרך רש"י ב' טעמים לזכות בהמות ולע"ד יל"ד עוד בפירש"י מה זכר להם לבהמות זכות והרי הפסוק מקדים חי' בקרא והל"ל מה זכר לחיות ולבהמות זכות ע"כ נ"ל דהי' ק"ל לרש"י דהנה בפ' שמיני זאת החי' אשר תאכלו שור ושה כו' ופירש"י מכאן שהבהמה בכלל חי' והיא מהגמרא מנחות ע"ש ולפי"ז כאן דכתיב ואת כל החי' למה כתיב ואת כל הבהמה הרי בהמה בכלל חי' ועכצ"ל דלכך כתיב ואת כל הבהמה ללמדנו דהי' זכות נוסף לבהמה יותר מהחיות והיינו לפימש"ל דכלב שימש בתיבה ומבואר במס' כלאים דכלב מין חי' א"כ מין חי' שימש בתיבה אבל מין בהמה לא שמשו כלל בתיבה וז"כ רש"י מה זכר להם לבהמות זכות ר"ל יותר מן החי' ואשר ע"כ פרטה התורה ואת כל הבהמה ע"כ כ' שלא השחיתו דרכם ושלא שמשו בתיבה אבל להחי' ל"ה רק זכות אחד שלא השחיתו דרכם כנ"ל: