ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - מצוה הבאה בעבירה
מצוה הבאה בעבירה. בשעה"מ ובאחרונים העלו דל"ש מצהב"ע כ"א כשהמצוה והעבירה המה בב"א משא"כ אם העבירה כבר נעשית ובשעת קיום המצוה ל"ה שוב עבירה ל"ח מצהב"ע ובגזל משום דיש ע' דהשבה נמצא גם בשעת קיום המצוה העבירה היא דגזל דמחויב להשיבו ע"כ ועפי"ז ישבתי ד' רש"י פסחים דל"ה והכהנים בתרומה לא דמי שאיסורו משום ב"ת חמץ כו' ותמהו דלמה ל"כ רש"י משום מצהב"ע ובע"ב דפריך גבי טבל פשיטא פירש"י משום מצהב"ע ולהנ"ל א"ש לשי' הר' ישעי' ביומא דבתרומה תיכף בהנאות גרונו נתחללה והעלה בברוך טעם אף דבכל האיסורים האיסור בהנאות מעיו ג"כ אבל תרומה דנתחללה בהנאות גרונו אין בהנאות מעיו שום איסור ולפי"ז לפמ"ש הפוסקים דמ"ע דמצה הוא רק בהנאות מעיו נמצא בשעת קיום המצוה ל"ה שום עבירה ל"ה מצהב"ע וא"ש ובקו' התוס' במצה של טבל דלמה צ"ק דאינו יוצא דמי שאיסורו משום חמץ תי"ל משום מצהב"ע נ"ל די"ל דנ"מ בשעת כיבוש מלחמה דאפי' כתלי דחזירי מותר ול"ה שום עבירה אז בטבל ואפ"ה נ"ה איסורו משום ב"ת חמץ רק משום ב"ת טבל כמבואר בישוע"י או"ח סי' תפ"ט בסופו כיון דבשאר שנים ל"ה איסורו משום חמץ רק משום טבל א"י נם אז ע"ש והוא ברור וא"ש ג"כ קו' התוס' פסחים דל"ח דבטבל ל"ה לכם ולהנ"ל א"ש כיון דמותר לאכילה שפיר חשוב לכם ועיין בשאגת ארי' ה' מצה: