ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - מצהב"ע
מצהב"ע. בפתח הבית סי' כ"ד הביא ד' הרמב"ן דהיכא דקנה מכבר החפץ ובשעת המצוה כבר הוי שלו ל"ש מצהב"ע דתלי' בפלוגתא דראב"י ס"ל אף שכבר קנה החפץ שייך מצהב"ע ורבנן ס"ל כשכבר קנה החפץ ל"ש מצהב"ע ובעטרת חכמים סוכה דתלי' בפלוגתא דלמ"ד יאוש קונה ועכ"ז גזול פסול אף לאחר יאוש נשמע דאף שהקנין בא קודם הו"ל מצהב"ע ולמ"ד יאוש כדי ל"ק י"ל אף כשעתה שהקדיש יש שינוי רשות עכ"ז ל"ה קרבנו כיון דההקדש גורם הקנין אבל כשנקנה לו ע"י קנין אחר מקודם ל"ח מצהב"ע ובס' מקור מים חייב כתב דתליא בפלוגתא דאביי ורבא ב"ק דצ"ד דאביי סובר דהיכא דקונה מכבר החפץ ליה מצהב"ע ורבא ס"ל אף בכה"ג הו"ל מצהב"ע ומ"מ דוקא היכא דבאיסורא אתיא לידי' אבל היכא דבהתירא אתיא לידו לכ"ע ל"ש מצהב"ע. ובב"ט פ"ד מעדל"ת דלר' אשי אף היכא שקדמה הקנין להמצוה חשיב מצהב"ע אבל אנן קי"ל דל"ח מצהב"ע רק היכא דמצוה והעבירה באין כאחת ובגזל משום דיש ע' דהשבה בשעת המצוה: