אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - מי איכא מידי דלישראל שרי ולב"נ אסור

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - מי איכא מידי דלישראל שרי ולב"נ אסור

הרועים - מילה

מי איכא מידי דלישראל שרי ולב"נ אסור. בסנהדרין דנ"ח ובתוס' חולין ל"ג דהיכא דאיכא טעם וסברא לחלק ל"א ל"א מא"מ ובראש יוסף חולין ל"ג דתלי' בפלוגתא דרב ושמואל ור' יוחנן בקדושין דכ"ג דלמ"ד דגם ביאה ראשונה מותר במלחמה מוכח דהיכא דיש ס' לחלק ל"א מא"מ משא"כ למ"ד דלא הותר כ"א לאחר כל המעשים ובכה"ג הוי כגירושין דגם לב"נ מותר ממילא אמרינן דאף דיש ס' לחלק אמרינן ג"כ מי א"מ דלישראל שרי ולב"נ אסור ועיין או י' יפ"ת ובלח"מ פ"ט ה' מלכים דהברייתות חלוקות הן דהברייתא דחולין ל"ג ס"ל דל"א החילוק דשאני נכרים דלאו בני כיבוש נינהו ה"נ ל"א שאני נכרים דלאו בני שחיטה נינהו ע"ש מי איכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור בחולין קל"ג ובמראה יחזקאל חולין דל"ג דפליגי בזה ר' יהודא ור' אלעזר וחכמים דלר"י ור"א דס"ל דאמה"ח נוהג בטמאים דס"ל מא"מ דלישראל שרי ולנכרי אסור אבל רבנן דס"ל אמה"ח מותר בטמאה ס"ל דל"א מא"מ ובחי' יעב"ץ בחולין דתלי' בפלוגתא אי כוי ספיקא אי ברי' בפ"ע הוא כיון דצ"ק דח"ש אסור לישראל מכל חלב וק' תי"ל כיון דל"נ שיעורין לב"נ וחייב הב"נ בכ"ש ומי איכא מידי דלישראל שרי ולב"נ אסור וע"כ דל"א מא"מ וז"נ רק למ"ד כוי ספיקא הוא משא"כ למ"ד דכוי ברי' בפ"ע ל"צ קרא דכל חלב רק לכוי ולא לח"ש ושפיר י"ל מא"מ ובס' ברית אברהם דר' יוחנן ל"ל ס' מא"מ ולדידי' י"ל דלישראל מותר ולב"נ אסור והמפו' כתב דר"מ ל"ל הס' דמא"מ מקו' התוס' חולין ל"ג דלדידי' אין אמה"ח נוהג בחי' ועוף ע"ש ובכתב סופר ביו"ד הוכיח דרבא ס"ל כראב"י דל"א מי א"מ ושפיר י"ל דלישראל שרי ולב"נ אסור ובתוס' חולין ל"ג דר"ל דס"ל דח"ש מותר מה"ת ס"ל דל"א מא"מ ועיין באות ח' ח"ש כמה מ"ד דס"ל ח"ש מותר מה"ת ע"ש ובמעין החכמה דקס"ב דלר"י דיתרו קודם מ"ת בא וב"נ הקריבו שלמים ולא הותר בשר לאדה"ר מוכח דל"א מא"מ משא"כ לר"א דהקריבו רק עולות וס"ל דהותר בשר לאדה"ר שפיר ס"ל דאמרינן מא"מ דלישראל שרי ולב"נ אסור:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה