אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת

הרועים - מאכל

מה לי איסור לאו מ"ל איסור כרת. ע' יבמות דקי"ט ובשו"ת תורת חסד סימן כ"ט דכ"ז רק באיסור כרת אבל באיסור לאו שי"ב מיתת ב"ד בודאי יש להחמיר יותר מבאיסור לאו וראייתו מסנהדרין דפ"ד ע"ש ובטעם המלך ה' חופה דאביי ורבא פליגי ארבה ביבמות דפ"ב דלא מחלק בין לאו לכרת רק דיש חילוק בין לאו לכרת ובפני אריה מהגאון מפלאצק הוכיח דרבא ורבה ס"ל דאין חילוק בין לאו לכרת ורפרם ס"ל כר' נחמן דמחלק בין לאו לכרת ע"ש ובשו"ת עטרת צבי סי' ח' להגאון מהר"ל האלברשטאט דר' פפא מחלק בין לאו לכרת ע"ש. מוקצה במס' שבת דמ"ג אמרינן טבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן והתוס' שם האריכו בהרבה קו' דיהיה אסור משום מוקצה דאתקצאי בה"ש ועוד הרבה קו' ובמגיני שלמה כ' כיון דאם הוא עבר ותקנו מותר לכל וכן אצלו הוא מוכן דאם בא אחר ותקנו מותר לדידיה דאפי' אי צריך דעת בעלים מ"מ אם עבר ונתן לו רשות אשלד"ע ול"ש לומר דאתקצאי בה"ש דלא היה מוקצה מעולם כיון דאי עבר במזיד ותקנו מתוקן לא אתקצאי כלל והמעיין יראה שדבריו דחוקים מאוד לומר כיון דיש בידו לעבור על האיסור ל"י מוקצה ולענ"ד נ"ל כוונה נכונה בזה והיא דקיי"ל מופלא כמוך לאיש הקדשו הקדש ותרומתו תרומה ועיין תוס' גיטין ס"ה דה"ה דיכול להעשות שליח לתרום אף דקטן הוא מ"מ כיון דאיתא בדנפשי' יכול להעשות שליח ע"ש. ולפי"ז לכאורה ל"ה מוקצה כלל לשיטת הרשב"א דאיסור דרבנן מותר ליתן לקטן בידים א"כ שפיר יוכל להפריש ע"י קטן דלענין איסור שבת עדיין קטן הוא עד יג"ש) וכעי"ז כ' הצל"ח פסחים דס"ו דיוכל להקדיש ע"י קטן) אך לכאורה ז"א כיון דבתרומה צריך שליחות וקיי"ל כ"מ דאיהו ל"מ עביד ל"מ משוי שליחות וכיון דהוא א"י לתרום בשבת אם כן ל"מ עכשיו לתרום בעצמו איך יוכל לעשות הקטן שליח אך לפמ"ש המחנה אפרים דהיכא דבדעבד אם היה עושה בעצמו הי' מהני עכ"פ שפיר יכול לעשות שליח אף לכתחילה א"כ זה כוונת הש"ס טבל מוכן הוא אצל שבת ולא אתקצאי כלל כיון דאם עבר ותקנו בעצמו הי' מתיקן בדיעבד אף שעשה באיסור שוב ממילא יוכל לעשות שליח קטן ול"ה מוקצה ואפ"ה צ"ל דכ"ז שלא מפריש אסור לטלטלו כיון דקודם הפרשה לא חזי לאכול וכמו שמוכרח לומר לדברי המגיני שלמה ודוק. מופלא סמוך לאיש שיטת הרמב"ם דאם הגיע הקטן לי"ג שנים והבת לי"ב שנים ויום א' אע"פ שלא הביאו סימנין נדריהן נדר והקדישן הקדש ובשב שמעתתא ה' פי"ב דתליא בפלוגתא אם תוך זמן כלאחר זמן דלמ"ד תוך זמן כלאחר זמן וס"ל דאין הגדלות תלוי בשנים אלא בשערות לדידי' בהגיע לי"ג שאם ויום אחד והכת לי"ב שנים ויום א' ולא הביאו שערות עדיין קטנים הם אבל לדידן דקיי"ל תוך זמן כלפני זמן ובשנים תלי' מלתא י"ל כשיטת הרמב"ם כשהגיע לי"ג שנים ויום א' אע"ע שלא הביאו ב' שערות נדרן נדר והקדישן הקדש ובמחנה לוי נרה דמ"ו דתלי' בפלוגתא דלמ"ד מסל"א דאוריי' י"ל כשיטת הרמב"ם משא"כ למ"ד מסל"א ל"ד ל"א כשיטת הרמב"ם ור' יוסי בר' יהודא ס"ל מסל"א דאורי' ורבי ס"ל מסל"א דרבנן וכמי נדה דק"ז כ' דר' יהודא סבירא ליה דאפי' בן י"ג שנים בעי שערות דלא כשיטת הרמב"ם ור' יוסי ס"ל כשי' הרמב"ם דשנים ל"ב שערות ע"ש והנה ר"ה ס"ל בנדה דמ"ו דמסל"א דאורייתא ואפילו הקטן בעצמו כשהקדיש ואכל הקדשו לוקה ור"י ור"ל גם כן ס"ל מסלא"ד אבל פליגי אר"ה וס"ל דהקטן אינו לוקה ור' כהנא ס"ל מסל"א לאו דאוריי' ור' יוסי ס"ל מסל"א דאוריי' וכ"נ ממסקנת הש"ס ור' יהודא סבירא ליה מסל"א דאורי' וכ"כ התוס' נדה דמ"ו ע"ב ד"ה אא"ב רק להקל להיות כגדול לא אתרבאי (ובמי נדה כ' דמה"ט ס"ל לר' יהודא דאין הקטן יכול לשאול על נדרו והקדישו ע"ש) ובנזיר דכ"ח מוקי הש"ס דרבי ס"ל מסל"א ל"ד ור' יוסי ור' יהודא ס"ל מסל"א דאוריי' ובסוף מסיק הש"ס די"ל לכ"ע מסל"א ל"ד ותלי' בפלוגתא דלמ"ד הלכה היא בנזיר ע"כ ס"ל לרבי דמסל"א ל"ד וריבר"י סבירא ליה דמסל"א דאוריי' וכ"פ הרמב"ם בפ"ב מנזירות דהלכה היא בנזיר אולם למ"ד כדי לחנכו י"ל דלכ"ע מסל"א ל"ד ור' יוחנן סבירא ליה הלכה הוא בגזיר ור"ל וריב"ח ס"ל כדי לחנכו במצות ובאוהל דוד יבמות דר' ספרא ס"ל מסל"א דרבנן ורבא ס"ל דמסל"א דרבנן וכ"כ במי נרה דמ"ו ור' מאיר ס"ל מסל"א ל"ד וכ"מ בנזיר דס"ב ועיין בבאר יעקב בפתיחה ובמי נדה דמ"ו דאפילו למ"ד מסל"א דאורייתא מכל מקום אין איסור בנדרו רק ל"ת לבד אבל בעשה אין עובר על נדרו עיי"ש.. מופלא סמוך לאיש במל"מ ה' נזירות נסתפק במסל"א דקיימא לן דנדרו נדר והקדישו הקדש אם יכול הקטן לשאול על הנדר ובמחנה לוי נדה דמ"ו דלר"י ור"ל דסבירא להו מסל"א דאורייתא והיינו לגבי אחרים אבל הקטן אינו לוקה שפיר י"ל דא"י לשאול על הנדר אבל לר"ה דסבירא ליה דהקטן בעצמו לוקה על נדרו לדידיה מהני שפיר שאלה להקטן כיון דאתרבי לבל יחל ובמי נדה דמ"ו דתלי' בפלוגתא דר' יהודא ור' יוסי דלר"י אף דמסל"א דאורייתא אין יכול לשאול על נדרו ולר' יוסי יכול לשאול על נדרו ועוד העלה דלר"י ור"ל יכול הקטן לשאול על נדרו משא"כ לר"ה דסבירא ליה דהקטן בעצמו לוקה על הקדישו לדידיה א"י לשאול על נדרו ע"ש ובשו"ת בנין ציון דלמ"ד דיליף היתר נדרים בחגיגה ד"י מלא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לדידיה גם מסל"א יכול לשאול על נדרו ע"ש. מסל"א בנדה דמ"ג מבואר אע"ג דמסל"א דאוריי' אבל קרבן ל"ש במסל"א ובשו"ת בנין ציון כ' דלהברייתא בב"ב דק"כ דזה הדבר חכם מתיר ואין הבעל מתיר וכן ס"ל לר' יוחנן ועיין בתוס' שם לדידיה גם קרבן שייך במסל"א ולכך לא מביא הרמב"ם דל"ש קרבן בקטן אבל הברייתא בנדה דמ"ו ס"ל זה הדבר למעט מסל"א דל"ש ביה קרבן ע"ש. מופלא ס"ל במי נדה דמ"ו העלה דאם מסל"א הקדיש איזה חפץ ואח"כ שכח מלהפלות חל ההקדש אבל באסר ע"ע בנדר ואח"כ שבח מלהפלות לשם מי נדר פקע נדרו כיון דא"י עכשיו להפלות ותלי' בפלוגתא דר"י ור' הונא דלר"ה לא פקע נדרו כששכח מלהפלות אבל לר' יוחנן פקע נדרו כששכח עכשיו להפלות ע"ש ועמ"ש באות א' א"ק תופסין בחיי"ל:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה