ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - לאוין
לאוין. ברמב"ן פרשת ויקרא דכל איסור לאו בשוגג א"צ שום ריצוי ונשיאות עון כלל ובמשיב נפש פסחים דכ"ו דתליא בפלוגתא דלר"ש דס"ל דשא"מ מותר דס"ל כרמב"ן אבל ר' יהודא ס"ל דגם השוגג צריך כפרה וע"כ דשא"מ אסור ומה"ט באיסור דרבנן דכ' הנה"מ דבשוגג א"ל כפרה ע"כ בדרבנן לכ"ע דשא"מ מותר ובאמת י"ל דגוף ד' הנתיבות תליא בפלוגת' זו דהנתיבות ל"כ כ"א אליבא דר"ש דמה"ת בשוגג א"צ כפרה ע"כ בדרבנן אף מדרבנן א"צ כפרה בשוגג משא"כ לר"י י"ל כל דתיקון רבנן כו' ואף בדרבנן צריך כפרה בשוגג לאו הנל"ע דאין מנתק לב' לאוין בנהרי אפרסמון דקע"ד דתליא בזה דלמ"ד קיימו ול"ק אין עשה מנתק לב' לאוין ולמ"ד בטלו עשה מנתק לב' לאוין ולמ"ד בטלו מותר לעבור בלהנל"ע ע"מ לקיים אח"כ העשה כ"ד הר"י בתוס' פסחים דכ"ט ולמ"ד קיימו אסור לעבור ע"מ לקיים העשה בסופו. לוי אי מקרי עם כ' בח"ס חולין דקל"א דלמ"ד לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי א"כ זכה לכל שבט לוי בהנהו מתנות ואיך כתיב בקרא מאת העם אע"כ לוי לא מקרי עם ואידך ס"ל פנחס כהן הי' מעולם ולא זכה במתנות אלא לכוהנים ולא ללוים ולוי בכלל עם דקרא: