ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - כל העומד לבצור
כל העומד לבצור. בס' החיים ה' לולב דר' הונא ס"ל כר"מ דהעומד לבצור ולגדור לאו כבצורות וכגדורות דמי'. כל הנסקלין נתלין. בחת"ס חו"מ סי' כ"ה דראבר"ש ס"ל דכל הנסקלין נתלין משום דס"ל דדרשינן בריבוי ומיעוט ועיין סנהדרין מ"ה ע"ב. כל יבמה שאין אני קורא עלי' בשעת נפילה יבמה יבוא עליה ה"ה כאשת אח שיש לו בנים באוהל דוד יבמות ריש החולץ דאביי פליג ע"ז ולא ס"ל הכלל זה ע"ש. כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה עיין גיטין דמ"ה בתוס' ובמהרש"א דר' שמעון בן גמליאל ל"ל הך כללא וס"ל דאפילו מי שאינו בקשירה ישנו בכתיבה ואפילו כתב נכרי ס"ת כשר ובקדושת ישראל כ' דלשי' הרא"ש גם רשב"ג ס"ל הכלל דכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה אולם להרי"ף ז"ל מוכרת דרשב"ג ל"ל הך כללא ע"ש. כל הראוי לבילה כו' וכל שא"ר לבילה בילה מעכבת ובב"י יו"ד סי' קצ"ח דר' יוסי בר יהודה ור"ע דס"ל דל"ב ראוי לביאת מים וה"ט דס"ל דאף שאין ראוי לבילה אפ"ה אין בילה מעכבת כיון דל"ב ביאת מים ה"נ ל"צ שיהיה ראוי לביאת מים ול"צ שיהיה עכ"פ ראוי לבילה ע"ש בסוף הסימן. כל הפוסל תרומה מטמא משקין להיות תחילה אם היא מגזירות י"ח דבר כשי' התוס' או היא מגזירות קדמוני' כשיטת הרמב"ם ז"ל כ' בצל"ח בסוגי' דרחסה"כ אות ק"א דתלי' בפלוגתא למ"ד דטומאת משקין דאורייתא היא רק מגזירת י"ח דבר אבל למ"ד טומאת משקין לאו דאוריי' רק מגזירות הקדמונים שהרי בימי חגי כבר טמאו משקין אחרים י"ל דבאותה שעה שגזרו על המשקין שיקבלו טומאה גזרו שיהיה תמיד תחילה. כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפלי הטומאה. בפנ"י ברכות די"ט דזה ל"ה רק מדרבנן ומה"ת אפילו המקבל טומאה חוצץ בפני הטומאה. כל ששהא ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהא ספיקא היא כן ס"ל לרשב"ג בכ"מ ובמאיר נתיבים פ' בראשית הוכיח דר' מאיר ס"ל בזה כרשב"ג ע"ש. כל מלתא דל"מ עביד ל"מ משוי שליח ובמח"א ה' שלוחין דהיכא דבדעבד מצי עביד שפיר מצי משוי שליח ובצרור החיים קדושין מ"ב דלר' שמעון כל שבדעבד מהני מצי משוי שליח ולרבנן כל שלכתחילה ל"מ עביד אע"ג דבדעבד מהני ל"מ משוי שליח: