ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - יבום
יבום. שי' הב"ח דהא דביאת קטן עדיף מחליצת גדול דוקא אם היבם קטן כאן ורצונו לייבם אבל אם אין ידוע. לנו אם הקטן רוצה לייבם אין אנו צריכין לחזור עליו וחולץ הגדול ובישועת יעקב סי' קס"א מלתא דמסתבר דזה רק לדידן דקי"ל כא"ש דבעינן יבמה יבוא עלי' למצוה אבל לרבנן דס"ל יבמה יבא עלי' מ"מ אפי' לשם נוי לתנייהו לד' הב"ח וחוזרין אחר הקטן שמא ירצה לייבם יו"ט בדורש לציון דרוש ט' דיו"ט יש בו תרי ל"ת כיון דכתיב בתחלת הפרשה לאמור וממילא אין עשה דוחה לתרי לאוין וזה רק לר' יהודא אבל רבנן פליגי עליו וס"ל דלאמור אינו ל"ת ול"ה מלאכה ביו"ט כ"א בל"ת אחד וכן ר' שמעון ס"ל דלאמר ל"ה לאו ע"ש: