ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - טומאה
טומאה. שי' רש"י ברכות די"ט דכהן ונזיר שהותרו לטמא למ"מ הוא דמעיקרא כשנתנה התורה ל"ת דטומאה לא על מ"מ נכתוב מתחילה ובתוס' כ' דל"ה רק בתורת דחוי' כשאר עדל"ת ובברוך טעם פ"ו מדין עדל"ת דתלי' בפלוגתא דתנאי דלמ"ד לה יטמא מצוה י"ל דהוי ככל דחיות עשה לל"ת אבל למ"ד דלה יטמא רשות בודאי צ"ל כשי' רש"י דמעיקרא כשניתן ל"ת דטומאה לא על מ"מ נכתוב והוי הותרה כמו דלא נכתוב על קרובים דטומאת קרובים ומ"מ בחד גוונא מוקמינן להו ועיין אות ל':