ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - טבול יום
טבול יום. בתוס' סוטה דכ"ט דלר' יוחנן ר' מאיר סובר אוכל שנגע בטבו"י מטמא קודש ור' יוסי סוכר דאמ"ט קודש אפילו מדרבנן ובמעילה ד"ח כ' התוס' דרבא חולק א"ר יוחנן דסוטה אלא דגם לר"מ אין מטמא קודש מה"ת אצא מעלה בעלמא מדרבנן ואליבי' גם ר' יוסי לא נחלק על ר"מ וסבור ג"כ לטמא קודש מדרבנן ובאהעו"ז פסחים דאביי ס"ל כר' יוחנן דפליג ארבא וכן ר' יוחנן עם בר קפרא נמי פליגי דב"ק ור"ל ס"ל כרבא דחולק אר"י. טומאת ידים בשירי קרבן פסחים פ"ז ה"ו דרבנן פליגי אדר"ע דס"ל דאין טומאת ידים במקדש וס"ל לרבנן דגם במקדש יש טומאת ידים. ועפ"ז ישבתי מה דק"ל בזבחים ד"כ ע"ב קידש ידיו ורגליו ונטמאו מטבילין וא"צ לקדש וקשה הא אין טומאת ידים במקדש ולפי"ז א"ש דלרבנן שפיר יש טומאת ידים כמקדש וא"ש ד' הירושלמי פ"ב דיומא שנסתפק אי הציץ מרצה על טומאת ידים. והקשה המל"מ פ"ד מביא"מ הא אין טומאת ידים במקדש ולפי"ז א"ש דהאיבעי לרבנן וגם מ"ש המל"מ ואם הכוונה כגון שנגע חוץ למקדש באוכלי קודש הא אין הציץ מרצה על טומאת הנאכלין. ובאמת שי' הרמב"ם בפ"ד מביא"מ דרק על אכילות קרבן יחיד אין מרצה אבל הציץ מרצה על אכילות של ציבור ועיין לח"מ פ"א מפסוהמ"ק ושי"ל דמספ"ל להירושלמי בעכילת ק"צ בטומאת ידים אי הציץ מרצה. טומאת אוכלין הנה אי פחות מכביצה מקבל טומאה כ' במשיב נפש פסחים דט"ו דתליא בפלוגתא דלר"ש דס"ל נוטלפ"ג מותר פחות מכביצה מק"ט ולר"מ דס"ל נוטלפ"ג אסור ע"כ דפחות מכביצה אמק"ט ועוד כ' דתליא בפלוגתא דלמ"ד שו"ן על ט"ש ס"ל דמק"ט בכ"ש ולמ"ד אין שוחטין וזורקין על ט"ש ס"ל דגם לקבלת טומאה צריך כביצה ובח"ס פסחים ל"ג דלר' שמעון אמק"ט פחות מכביצה. ולדידן מק"ט בפחות מכביצה: