ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - חמץ
חמץ. הנה אי יש קנין לישראל בחמץ בפסח כ' בח"ס הנ"ל דתליא בפלוגתא דר"י ור"ש דלר"ש דחמץ לאח"ז מותר יש לו קנין בחמץ משא"כ לר"י דאוסר אח"ז א"ל קנין בחמץ. והנה בפסחים ד"ז דפריך הש"ס לר"א דס"ל דחמץ א"ב מהי' יושב בביהמ"ד כי' וקתני מבטל בלבו והקשיתי דלמא מיירי בנוקשה דעובר בב"י ואפי"ה מותר בהנאה כמ"ש התוס' דכ"ג ינ"ל דא"נ דנוקשה מותר בהנאה ע"כ דא"ע בב"י דהמפי' הקשו מדוע חמץ א"ב ש"א הרי היא ברשותו להניח שלכד"א וראיתי בזכותא דאברהם שכ' דא"א לומר דיעבור בב"י מדיוכל להנות שלכד"א כיון דבשלפד"א גופי' א"ע בב"י. והנה בפנ"י כ' דשי' רש"י דעובר בב"י בנוקשה דרק לאכילה צ"ק דקס"ד דהי"ל שלכד"א אבל לגבי ב"ו שפיר עובר וכ' בגיו"ו דלמ"ד נוקשה דאורייתא ע"כ דשלכד"א אסור בחמץ ולפי"ז א"נ דס"ל לר"א דנוקשה מותר בהנאה וה"ה שלכד"א א"כ מדוע ל"י חמץ ברשותו להנות שלכד"א ועכצ"ל דס"ל לר"א דא"ע בב"י בשלכד"א ולפי"ז רש"י דס"ל דעובר בב"י בנוקשה ע"כ דס"ל דאסובה"נ והתוס' דכ' דנוקשה מותר בהנאה לשי' דא"ע בב"י בנוקשה ולפי"ז א"ש ג"כ מה שק"ל דלמא מיירי בח"ש א"נ דעובר בב"י ואפי"ה חיש מותר בהנאה להפמ"ג בפתיחה לבב"ח ולפי"ז איש דא"נ דח"ש מותר בהנאה והי"ל ברשותו להנות ח"ש ע"כ דא"ע בח"ש בב"י: