ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - חופה
חופה. שי' הרמב"ם דחופה היינו יחוד ובטעה"מ בכבוד חופה סעיף ט' דתליא בפלוגתא דרב ושמואל כתובות מ"ח ע"ב דרב ס"ל דחופה לאו היינו יחוד רק משהביאה לביתו קונה ושמואל סובר דבעינן חופה של יחוד ורבה ס"ל כרב ור' אשי ס"ל כשמואל והרמב"ם פוסק כשמואל והנה אי בעינן חופה הראוי לביאה תלי' בזה דאם חופה היינו יחוד צ"ל חופה הראוי לביאה ואי חופה לאו היינו יחוד ל"צ חופה הראוי לביאה וגם חופת נדה קונה ור' הונא סי"ל כרב ומהני לדידי' גם חופת נדה עוד כ' בטעה"מ דאף דלהרמב"ם דס"ל דחופה היינו יחוד אבל לר' הונא דס"ל חופה קונה לדידי' ל"צ שיהי' יחוד. חופה במקנה קדושין ט"ז דר"ל ס"ל כמ"ד אין חופה לפסולת ע"ש ובכתובות ד"ז בהפלאה דר' יהודא ס"ל אין חופה לפסולות ול"מ חופת נדה ור"מ ס"ל יש חופה לפסולות. חופה המל"מ פ"ו מאישות נשתפק למאי דקיי"ל חופה גומרת להיות נשואה אם הי' החופה קודם הקדושין אם גם אותה חופה גומרת א"ד דבעינן דוקא שיהי' החופה אחר הקדושין ואז גומרת ולא כשהיתה החופה קודם הקדושין ובטעה"מ סי' ז' וסי' ח' דלדידן דקיי"ל דלא כר"ה דחופה קונה לדידן חופה דקודם הקדושין ג"כ גומרת אבל לר"ה דס"ל חופה קונה לדידי' חופה שקודם קדושין אינה גומרת עיי"ש. חופה בפתיחה לאור חדש הוכיח דרבי ס"ל חופה קונה וס"ל כר' טרפון דהיכא דמפריך ק"ו ל"א דיו ובאו"ח ד"ב דר' אסי ס"ל דחופה אינה קונה. חופה שי' הירושלמי דאלמנה אין לה חופה אמנם בשו"ת פ"י הכריע דאף באלמנה חופה קונה ולא כירושלמי ובמהר"ם ברבי כתובות דמ"ו דלר' הונא מוכח דאלמנה יש לה חופה ורב ס"ל דאלמנה אין לה חופה ע"ש ובמקנה ה' קדושין סי' נ"ט דר' חנינא ס"ל כירושלמי דאלמנה אין לה חופה חוזר וניעור בפר"ח סוף סי' צ"ט מפרש הפלוגתא דת"ק ור"ש בפ"ה דתרומות דר' שמעון מחלק דבלא נודע אמרינן דחוזר וניעור אבל בנודע ל"א חו"ל ולת"ק לעולם אין חוזר וניעור ובערוגת הבושם בפתיחה לבב"ח דלאביי ס"ל כת"ק וכן איסי בן יהודא ס"ל כת"ק דאין חוזר וניעור לעולם ובתוס' בע"ז ובכורות דכ"ב נראה דהא מלתא אי חוזר וניעור הוי פלוגתא דרב דימי ושאר אמוראי. חולה האחרונים הביאו שי' הרמב"ם דאסור לעשות אף שבות דרבנן לצורך חולה שאין בו סכנה משבת דקל"ד דס"ל לת"ק אין טורפין יין ושמן ור' מאיר ס"ל דטורפין וקיי"ל כת"ק ולר"מ מותר שבות לצורך חולה שאב"ס. חולה בשביעית ברפ"ק דמ"ק פלוגתא אי חורש בשביעית חי"ב ובתו' דמ"ק ד"ב ד"ה ר' אלעזר דמוכח דר' אלעזר הוא המ"ד דחורש בשביעית חייב ובירושלמי סנהדרין דר' יוחנן ס"ל חורש בשביעית אינו לוקה ובשעה"מ פ"א מכלאים דר"ל ס"ל חורש בשביעית חייב וכ"כ בערוך לנר מכות דכ"א ובדף ג' ע"ב בתוד"ה שהרי דפלוגתא דר"י ור"א אי לוקין על החרישה אינו אלא אליבא דר' ישמעאל דדריש מה חרישה רשות אבל לר"ע כ"ע מודים דס"ל חורש בשביעית לוקה. חזקה בתוס' יבמות פ' אלמנה לכ"ג הקשו בספק בן ט' דפוסל בביאתו אמאי לא אוקמי אחזקה דהוי קטן ותירצו דאיירי שבא לפנינו כשהוא גדול רק דבשעת ביאה הי' ספק וכיון שעכשיו גדול לא מוקמינן אחזקה והק' המהרי"ט הא מוכח מכ"מ דלא אזלינן בתר השתא אף דאיכא ריעותא נגד החזקה ובמהר"ם ברבי סוף קדושין תירץ קו' התוס' דהנה לר' אחא בר יעקב דל"ל חזקה מקרא רק הלכתא ס"ל דל"מ חזקה רק היכא דליכא ריעותא אבל היכא דאיכא ריעותא ל"מ חזקה אבל לדידן דיש קרא והלכתא ותרתי ל"ל מוכח דצריך הלכתא אף היכא דאיכא ריעותא אזלינן בתר חזקה ור' שמעון ס"ל כראב"י ולדידי' היכא שיש ריעותא לא מוקמינן אחזקה ע"ש. חזקה בגינת וורדים כלל ל"ז לר"מ ב' חזקות עדיף מרוב ולרבנן י"ל דאין חילוק ע"ש חוקה אין אדם תובע אלא א"כ יש לו עליו בחי' הרי"מ חו"מ סי' ע"ה דל"ש החזקה רק קודם שתקנו רבנן שבועות היסת אבל אחר שתקנו רבנן שבועת היסת ל"ה חזקה כלל וחדש הוא. חזקה בבית אפרים אע"ז ס' מ"ו אי חזקת קטנות הוי חזקה ול"א דלא הוי חזקה כיון דעשוי להשתנות תליא בפלוגתא דאמוראי בנדה דמ"ה דלמ"ד חוששין שמא נשרו ס"ל דחזקת קטנות לאו חזקה הוא ומ"ד א"ח שמא נשרו ס"ל דחזקת קטנות חזקה אלימתא הוא ע"ש חזקה ורובא דקי"ל דהיכא דיכולין לברורי מבררין ול"מ חזקה ורובא וכ' המפו' דתליא בזה אי רובא וחזקה דמהני מטעם ודאי א"צ לברורי ואי הוי ספק רק דהתורה התירה כמ"ש הש"מ ב"מ ד"ז שפיר צריך לברר ועיין אות ר' מזה ובחזקה תליא בפלוגתא דכתובות דלמ"ד לד' המכשיר בה מכשיר בבתה ס"ל דחזקה מטעם ודאי וא"צ לברר ולמ"ד דפסול בבתה ס"ל דל"ה ודאי ס"ל דצריך לברר וע' אות מ' מכשיר בה כו' ועיין בשו"ת חת"ס סי' קמ"ג דפליגי בזה סוגיא דנדה ודפסחים דבפסחים ד"ד מוכח דהיכא דאיכא לברורי מבררינן אבל סוגיא דנדה גבי חרדה ס"ל אפילו היכא דיכולין לברר ל"צ לברר. חזקה שלא נתבררה בשעתה באור צבי עה"ת בחדושיו במכות כ' דרבינא ס"ל דמהני חזקה שלא נתבררה בשעתה ורבה בר ר' שילא ס"ל דל"מ חזקה שלא נתבררה בשעתה ובעטרת חכמים חולין י"א דר' הונא ס"ל דמהני חזקה שלא נתבררה בשעתה ובעדות לישראל מכות להגאון מוה' ברוך ראפפורט דרב כהנא ס"ל דמהני חזקה שלא נתבררה בשעתה ובטעין החפמה דע"א דלמאי דיליף בחולין ד"י ע"ב דמהני חזקה מנגע דלמא אדאזיל בציר לי' שיעורא לא ילפינן אלא דומיא דהתם שהחזקה מבוררת שבשעת צאתו הי' שיעור שלם אבל לר' אחא בר יעקב דפריך ע"ז וכתבו התוס' דאיהו יליף חזקה מהללמ"ס י"ל הלכה כך הוא דאזלינן בתר חזקה אפי' לא נתבררה מעולם ע"ש ועיין מ"ש בסמוך בשם מהר"ם ברבי דתליא בפלוגתא דס"ד אי ילפינן חזקה מקרא: