אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - ווסתות

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - ווסתות

הרועים - וושט

ווסתות. בחן טוב א"ע סי' י"ז כ' דאביי והנהו תנאים דס"ל סוף יבמות אין משיאין אשה עפ"י ע"א ס"ל ווסתות דאורייתא ובמי נדה דט"ז דר' זירא ס"ל ווסתות דאורייתא ור' הונא ס"ל ווסתות דאורייתא ע"ש ולשיטת התוס' אינו מוכרח ובמי נדה דכ"ו כ' דר' מאיר ס"ל ווסתות דאוריי' ובבית אל ה' נדה דלרבא דס"ל שמא ימות חיישינן ס"ל ווסתות דרבנן ולאביי דס"ל אפי' שמא ימות ל"ח ס"ל ווסתות דאורייתא ווסת דקיי"ל דצריך לפרוש סמוך לווסת שיטת הכנסת יחזקאל דמ"מ בליל טבילה א"צ לפרוש ולמ"ד טבילה בזמנה מצוה א"צ לפרוש ולמ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה צריך לפרוש אפילו ליל טבילה דמי הכריחה לטבול ובב"א ח"ב ד"א ע"ב דתליא בפלוגתא דאי ווסתות דאורייתא גם בליל טבילה אסור משא"כ אי ווסתות ל"ד מותר בליל טבילה וזבחת בתוס' שבועות דכ"ד פלוגתת הר"י וריצב"א אי וזבחת הו"ל עשה ובספר מעין החכמה על תרי"ג מצות כ' דתליא בפלוגתא דר' יוסי הגלילי ור"ע דריה"ג. דס"ל דנבילה הו"ל נל"ע ס"ל דוזבחת ל"ה עשה ולר"ע וזבחת הו"ל עשה ובכתב סופר יו"ד כ' דתליא בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בחולין י"ז למ"ד וזבחת ואכלת לאסור בשר נחירה ונאמר וזבחת לאיסור י"ל דוזבחת עשה אבל מאן דס"ל להתיר בשר תאוה ל"ה וזבחת עשה ור' מאיר ס"ל וזבחת להתיר בשר תאוה ול"ה וזבחת עשה ולר' יוחנן יש ע' ולר"ע ל"ה עשה כנ"ל ובס' ע"י חולין דר' ישמעאל סובר דיש ע' דאינו זבוח ור"ע ס"ל דל"ה עשה דאינו זבוח ור' שמעון ס"ל דיש עשה דוזבחת ולמאן דאמר לאו לאיברים עומדת מוכח דל"ה ע' דאינו זבוח דאל"כ איך חל אמה"ח אעשה דא"ז ואי לאיברים עומדת יש ע' דאינו זבוח (ובמהר"ם ברבי חולין דבמעי האם ל"ה ע' דאינו זבוח כיון דיכולה להיות מותר בלא שחיטה על ידי שחיטת אמה) והפמ"ג נסתפק אם גם בעוף יש עשה דאינו זבוח ובשו"ת ב"י סימן ס"ד דלמאן דיליף שחיטת עוף מזאת תורת הבהמה והעוף יש בעוף ג"כ ע' דאינו זבוח ולרבי דיליף מכאשר צויתיך ל"ה בעוף ע' דא"ז ובחידושי יעב"ץ חולין דף ל"ב הוכיח דר' ישבב ס"ל דלא הוי עשה דאינו זבוח. והנה התוספות הקשה א"נ דיש עשה דאינו זבוח היאך חל איסור אמה"ח על עשה דאינו זבוח ותמה בראש יוסף חולין הא אמה"ח הו"ל איסור מוסיף שאסור לב"נ ע"ש. ונ"ל דבפסחים דכ"ב פריך הש"ס לר"א דל"ת איה"נ במשמע מאמה"ח ומשני שאני אמה"ח דאתקיש לדם ע"ש ולפ"ז א"נל דאמה"ח דחל על אינו זבוח הוא מטעם מוסיף לב"נ ולפי"ז קשה ל"ל ההיקש דמותר בהנאה הא לפמ"ש הה"מ בטעם דל"ה הנאה איסור מוסיף כיון דאין לוקין אהנאה לא חמיר הנאסר מהמוסיף האיסור ע"ש בפ"ה מיסוה"ת ולפי"ז להיטת המפורשים הובא באור חדש פסחים דכ"ב דאע"ג דלא תאכל איה"נ הוא מ"מ לבני נח האיסור שאסור לדידהו הוא רק באכילה ע"ש ולפ"ז כיון דאמה"ח דחל לישראל הוא רק מחמת מוסיף לב"נ וכיון דלב"נ מותר בהנאה שוב לא יוכל להיות אסור לישראל בהנאה ומ"פ הש"ס ועכצ"ל כשיטת התוספות דל"ה פשה דאינו זבוח ושפיר הק' ודוק. וויתור דאסור במודר הנאה שי' הרשב"א דל"ה רק מדרבנן ונראה דפליגי בזה ר' יוסי בר חנינא ואביי בנדרים דמ"ג דר"י בר חנינא ס"ל דוויתור רק מדרבנן ול"ה יכול לתרץ כאביי גזירה לשאול אטו להשאיל דהוי גזלג"ז דכל הויתור ל"ה רק דרבנן וכ"כ הלח"מ פ"ז מנדרים ואביי ע"כ ס"ל וויתור אסור מה"ת לכך תירץ מטעם גזירה:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה