ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - הפקר לכל
הפקר לכל. בנוב"י מהדו"ק א"ע סי' נ"ט פלוגתא דר"י ור"ל דלר"י ל"צ הפקר לכל רק בשמיטה ואם הפקיר לעיר אחת ולא לעיר אחרת מהני משא"כ לר"ל בעינן הפקר לכל העולם והא דל"מ כשל"ה הפקר לכל היא רק כשהפקיר סתם לעניים ולא לעשירים שעיקר הקפידא היא שלא יהיה דומי' דפאה שהיא דוקא לפניים אבל בהפקיר לכל חוץ מאדם א' או להיפוך מהני והא דפריך בב"מ ד"ל וכה"ג מי הוי הפקר קו' הש"ס לר"ל אבל לר"י שפיר מהני בכה"ג ההפקר ע"ש. ובעטרת חכמים ב"מ די"ג דהא דצריך הפקר לכל הוא כיון דאם יזכה בו אחר יכול לחזור מההפקר א"כ עדיין אגיד גבי המפקיר לכך ל"מ ההפקר אבל בכה"ג היכא שתיכף שחל ההפקר ממילא זוכה בו אחר כגון במפקיר עבדו בכה"ג שפיר מהני אע"ג של"ה הפקר לכל ע"ש ובט"ג בהשולח כ' בטעם הדבר דקנין דרבנן ל"מ לדאורייתא אף דנעשה הפקר ושוב זוכה מה"ת מ"מ הא ל"ה הפקר לכל ע"ש. ויש מקום לדבריו מד' הרשב"א גיטין י"ג דכ' דרבנן לא עשאו יותר ממה שהיה יכול הבע"ד לעשות מעצמו וכיון דהפקר בעצמו ל"מ בל"ה הפקר לכל ה"ה הפקר ב"ד אולם לד' הפנ"י דכ' הא דילפינן דהפקר מהני מקרא דונטשת ובלא"ה הראוי שיהיה מהני מכח סילוק וכ' כיון דהוי הדבר שלו ע"י קנין ומעשה ל"א דיבור ומבטל מעשה ועיין בתשע שי' למהר"ץ ראזינוס שהאריך בדבריו ולפי"ז לפמ"ש הירושלמי והובא במקנה דנ"ט דאף דל"א דיבור ומבטל מעשה מ"מ דיבור של ב"ד הוי כמעשה דכח הב"ד הוי כמעשה ואלים לבטל הממשה ע"ש ולפ"ז שוב הפקר דידהו דהוי כמעשה שוב ל"צ ליליף משמטה שיהיה צריך הפקר לכל ובלא"ה מהני דאתי מעשה ומבטל מעשה. הפקר שי' הפוסקים ובר"ן ריש פסחים דהפקר ל"מ ע"י שליח ובשו"ת ברית אברהם או"ח סימן כ"ז דתליא בפלוגתא דר' יוחנן ור"ל דלר"ל דצריך להיות הפקר לכל ל"מ הפקר ע"י שליח ולר"י דל"צ להיות הפקר לכל מהני הפקר ע"י שליח ע"ש באריכות. הפקר כמתנה פלוגתא דר' יוסי ורבנן בנדרים מ"ה דלר"י הפקר כמתנה ול"מ עד דאתי לרשות זוכה ובירושלמי פ"ב דפסחים דר' יוחנן ס"ל כר' יוסי דהפקר כמתנה ור"ל ס"ל כר"מ דהפקר ל"ה כמתנה ותיכף כשהפקיר יצא מרשותו ע"ש ובשו"ת פורת יוסף סימן י"ח דר' ישמעאל בנו של ר' יוסי ס"ל דהפקר ל"ה עד דאתי לרשות זוכה: