ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - הודאת בע"ד
הודאת בע"ד. בקדושין דס"ה פירש"י הודאת בע"ד כו' דכתיב אשר יאמר כי הוא זה הרי שסמך על מקצת הודאתו ובתשב"ץ ח"א הודאת בע"ד כו' דגזיה"כ להיות דבר שבממון בב' עדים אי בהודאת פיו שהיא כשני עדים מיגו דאי יהיב במתנה או מגזיה"כ וכדילפינן מכי הוא זה כדפירש"י ז"ל ובשו"ת מהריב"ל סוף כלל ג' דלכך נאמן משום דבידו לחייב א"ע אף בדבר שאינו חייב וליתן מתנה לאחרים כיון שאינו נאמן רק כשאינו חב לאחרינא ובשערי זיעה להגאון שמן רוקח סימן א' דפליגי בזה אביי ורבא דאביי ס"ל הודאת בע"ד הטעם כמ"ש התשב"ץ ומוהריב"ל מטעם מיגו ורבא ס"ל דלאו מטעם מיגו רק מגזיה"כ ואנן קיי"ל כרבא ולכך האומר לח לויתי כאומר לא פרעתי ע"ש: