ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - דבר שיש לו מתירין
דבר שיל"מ. שי' רש"י בטעם דשיל"מ דל"ב מטעם עד שאתה תאכל באיסור תאכל בהיתר ושי' הר"ן בנדרים נ"ב דהטעם דהו"ל מין במינו דלא בטיל ובמל"מ ה' מעילה רצה לומר בדעת הרמב"ם דדשיל"מ היא רק מדרבנן ובפרדס דוד פ' מצורע דתלי' בשני הטעמים דלטעם הר"ן י"ל דדשיל"מ מה"ת לא בטיל ולשי' רש"י היא רק מדרבנן ובנודע ביהודא ובצל"ח דף ד' ביצה דס' רש"י והר"ן תלי' בפלוגתה דר' אשי ס"ל כטעמו דרש"י ור' פפא ור' יוחנן ור"ה ברי' דר' יהושע ורבנן דבי ר' אשי ס"ל כטעם הר"ן והנ"מ לענין ספק איסור בדשיל"מ והצל"ח העלה אפי' דדשיל"מ בטול דוקא לגבי אכילה אבל לא לענין טלטול ולענין הנאה לגבי זה שפיר בטי' דיכול ליהנות היום ולמחר ול"ש טעמו של רש"י אבל לטעמו דהר"ן גם לענין טלטול והנאה לא בטיל ובפרדס דוד פ' דר' אשי דס"ל דדשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטיל ע"כ ס"ל דרשיל"מ מה"ת לא בטיל ובצל"ח ד"ג כ' לענין טלטול תלי' בפלוגתא דר"י ור"ש כיון דאסור באכילה הו"ל מוקצה ולר"י אסור בטלטול ולר"ש מותר בטלטול ע"ש ובאמרי בינה פסחים כ' דר' אלעזר בזבחים ע"ח ס"ל כהר"ן ור"ל. דס"ל איסורין מבטלין זא"ז ס"ל כרש"י ע"ש ובב"ט פ"ד משער התערובות דבלח בלח הטעם בדשיל"מ כשי' הר"ן וביבש ע"כ הטעם רק כשי' רש"י מטעם עד שתאכל באיסור תאכל היתר ע"ש: