ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - דאקני
דאקני. בחו"מ סי' קי"ב ב' דיעות אי יכולין לחזור מדאקני ובב"ש אחרון סי' ע"ג דלרב ושמואל דס"ל מלוה אינו גובה מיורשין ול"ח לנעילת דלת ס"ל דיכולין לחזור מדאקני משא"כ לדידן דקיי"ל כר"פ דמלוה ע"פ גובה מיורשים אין יכולין לחזיר מדאקני ע"ש והנה הרשב"א הק' א"נ דיכולין לחזור מדאקני אמאי קיי"ל שט"ח המאוחרים כשרים הא יהי' דאקני ויוכל לחזור אבל לפי השטר דיהי' מאוחר לא יהי' דאקני ולא יוכל לחזור ונ"ל דהמפו' הקשו בכל השטרות דכותב דקנאי ודעתיד אנא למקני מה קמבע"ל אי דאקני משתעבד מטעם דשלב"ל הא קיי"ל המקנה דשב"ל עם דשלב"ל לשי' הפוסקים בחו"מ סי' כ"ט דקנה הכל מטעם מיגו דקנה דבר הבא לעולם קנה נמי הדשלב"ל ועכצ"ל להוכיח כשי' הפוסקים דמקנה דשב"ל עדשלב"ל לא קנה וכמ"ש הסמ"ע בסי' ר"ג לחלק דדוקא במקנה מטבע ומטלטלין בחליפין דגוף הדבר היא בר קנין אמרינן מיגו משא"כ בדשלב"ל דל"ה בר קנין כלל ל"ש מיגו ולפי"ז י"ל דאחר דקיי"ל דאקני משתעבד שוב הוי בר קנין שוב ממילא מהני מכח מיגו ואין יכול לחזור אולם בחי' הרי"מ חו"מ סי' ר"ג כתב דדוקא כשקנין שניהם חל ביחד י"ל מיגו דקנה זה קנה זה משא"כ בדשב"ל עם דשלב"ל דהבא לעולם חל הקנין תיכף והדשלב"ל חל הקנין רק כשבא לעולם דלא עדיף מלר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל ואפ"ה חל הקנין רק כשבא לעולם שוב אין באין ביחד ל"א מיגו ע"ש א"כ דל"ש מיגו שפיר יכול לחזור מדאקני וז"נ בעלמא משא"כ בשטר מאוחר דקיי"ל עד דמטי זמני לא גבי כדקיי"ל בחו"מ סי' מ"ג ובע"ז דף י"א ועיין בנוב"י חו"מ מהד"ק סי' י' י"א ושוב באין קנין שניהם ביחד הדשב"ל והדבר שלב"ל שוב מהני מיגו וממילא א"י לחזור מדאקני כמ"ש בחתם סופר חו"מ סי' ק"א במקנה דשב"ל עם דשלב"ל א"נ דמהני א"י לחזור כמו שחל הקנין על הבא לעולם דלא יוכל לחזור ה"ה דחל על הדשלב"ל דלא יוכל לחזור ודוק בזה: