ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - בעידנא
בעידנא. פ"ב דין עדל"ת דרבא ס"ל דלא בעינן בעדנא ולעולם עשה דוחה ל"ת והנה בס' שו"ת יד אלי' העלה דהטעם דבעינן בעדנא דאי ל"ה בעדנא הו"ל מצהב"ע יש להעיר בזה לפימ"ש בברוך טעם דבחמיר על קל ל"ב בעדנא דהא דבעינן בעדנא היא משום דבעינן דומי' דכלאים בציצית אבל בחמיר על קל בלא"ה דחי ול"צ ליליף מכלאים בציצית ע"ש אולם אם הטעם משום מצהב"ע אף בחמיר על קל מהראוי להיות בעדנא אולם יש לחלק בזה עפמ"ש המפו' דדוקא היכא דבשעת המצוה ג"כ עובר העבירה הו"ל מצהב"ע אבל אם כל העבירה הוא רק קודם המצוה ובשעת המצוה ל"ה עבירה ל"ת מצהב"ע א"כ הכא דבשעת המצוה אמרינן עדל"ת ול"ה עבירה כלל בשעת המצוה רק מקודם וכיון שהעבירה חלף בשעת המצוה ל"ח מצהב"ע ועיין באות מ' מצהב"ע: