ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - בל יראה
בל יראה. שיטת הר"ן ריש פסחים דמשום הכי עובר בב"י בחמץ שלא יבוא לאוכלה והמפורשים כ' דלב"ש דס"ל חמץ בכותבת א"א לומר דס"ל כן הטעם דאם כן היה די בכזית דחייב כרת ובצל"ח דכ"ט דר' יוסי הגלילי ס"ל כב"ש דחמץ בכותבת ובישי"ע כ' דתליא בפלוגתא אי דרשינן טעמא דקרא עיין אות ד'. בל יראה הנה אי עובר בבל יראה בשל ישראל חבירו בלא קיבל עליו אחריות כ' באור חדש דר' נחמן בר יצחק ס"ל דעובר בב"י בשל ישראל חבירו בפסחים ד"ד ובאו"ח ד"ו דר' אשי ס"ל דאין עובר בב"י בשל ישראל חבירו בלא קבלת אחריות (והנה בקבלת אחריות נחלקו הפוסקים אי עובר בקבלת אחריות פשיעה לבד או דבעינן אחריות גניבה ואבידה ובאו"ח שם כ' דתלי' בפלוגתא דאביי ורבא דלאביי אינו עיבר באחריות פשיעה לבד ורבא ס"ל דבאחריות פשיעה לבר גם כן עובר) ובאו"ח פסחים מ"ו דלר"י דס"ל אב"ח אלא שריפה מוכח דאסור לראות של ישראל חבירו בלא קבלת אחריות ולחכמים דהשבתתו בכ"ד מותר לראות של ישראל חבירו בלא אחריות ופמש"ל באות א' אב"ח א"ש ובאו"ח ד"ב דתליא גם כן בפלוגתא דאביי ורבא דלאביי מותר לראות חמץ דישראל אחר ולרבא אסור לראות של ישראל חבירו גם בלא קבלת אחריות ע"ש: