אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - בל יראה

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - בל יראה

הרועים - בל יראה

11

בל יראה. אי הוי להכל ע כ' ביד דוד פסחים י"א דדוקא למ"ד בפסחים ד"פ דיליף מלח תשחט הו"ל להנל"ע אבל למ"ד דיליף מאך ביום הראשון א"כ בשעת היתר מיירי ול"ה נל"ע וגם מ"ש רש"י דילפינן ביטול מתשביתו ה"ד למ"ד דיליף מאך אבל לא למ"ד דיליף מלא תשחט כי אז חשביתו מיירי. אחז"א ול"מ ביטול. והתוס' הקשו לפירש"י ב' קו' דתשביתו ילפינן מאך חלק שהיא מחצות ולאחז"א ל"מ ביטול ועוד דאמר ר"ע ומצינו להבערה שהוא אך מלאכה אלמא דתשביתו הבערה הוא ולע"ד י"ל לפימ"ש המפו' דרש"י ל"כ דתשביתו רק ביטול רק דגם ביטול בכלל השבתה דקרא מדל"כ תבערו ולפי"ז ל"ק דהוי אחז"א דל"מ ביטול דהרי משכח"ל דמועיל ביטול אף לאחז"א והיינו לפימ"ש בשו"ת רע"א סי' קי"ח בשי' הירושלמי דהיכא די"ל כזית חמץ ומשבית חצי' דל"מ השבתה הגם דא"ע בב"י בח"ש כדאי' בגמרא לענין גזל ב' אגודות בפרוטה והחזר אגודה גזילה אין כאן השבה אין כאן והה"ד כאן צריך שישבית כולו ומעתה בכה"ג בע"פ שהי' לו כזית חמץ וביער חצי' אח"כ שפיר יכול לבטל בלב הח"ש ה"ב ומקיים בזה מ"ע דתשביתו ול"ל דא"י לבטל אחז"א ז"א דבע"פ מותר ח"ש כמ"ש הלח"מ פ"א מחמץ וכ"ז ניחא אי תשביתו בעיו"ט משא"כ ר"ע שפיר קאמר אי תשבותו ביו"ט ואז ח"ש אסור ע"כ דתשביתו רק הבערה ולא ביטול וא"ש בל יראה בעדות לישראל מכות העלה בפלוגתא דר"י ור"ל בלהנל"ע אי קיימו ול"ק או בטלו בכ"ז בב"י כ"ע מודים דאמרינן קיימו ול"ק משום דכל רגע ורגע עובר בב"י ולפימש"ל בשם האגרא רמה דלר"י דס"ל אב"ח א"ש א"פ בכל רגע כ"א בפעם הראשון ובשלום ירושלים פ"ג דפסחים כ' דב"י דהו"ל להנל"ע ז"ד לר"י דחמץ שעעה"פ אסור וע"כ י"ל דאותו חמץ שעה"פ אם מבערו אח"כ ג"כ מקיים העשה ושפיר הוי להנל"ע משא"כ לר"ש דלאה"פ מותר באכילה ואין מקיים העשה ע"כ אם משהא חמץ לאחה"פ ל"ה להנל"ע והש"ח בסי' פ"א הקשה על הר"י פסחים דכ"ט דהוכיח דהמשהא חמץ עמ"ל א"ע באותו שהיי' דהי"ל להנל"ע דכי מותר בלהנל"ע לעבור לכתחילה על הל"ת שיקיים אח"כ העשה ולע"ד י"ל דשם דפודה החמץ מהיקדש לכאורה איך מהני הפדיון נימא אי עביד לא מהני כיון דיעבור עי"ז בב"י ועכצ"ל דל"ש אעל"מ כמ"ש המקנה קדושין דנ"ו כיון דב"י הו"ל להנל"ע ע"ש והסברא י"ל כיון דאם יקיים אח"כ העשה ל"ע איסור למפרע ול"ה בכלל דא"ר לא תעביד נמצא דהפדיון מתלי תלי אי יקיים העשה העשה בסופו ול"ע איסור למפרע והוי חמץ שלו ועובר בב"י משא"כ אם לא יקיים העשה בסופו ל"ח הפדיון למפרע דאעל"מ ול"ע בב"י כלל וע"כ בכה"ג שפיר מותר לעבור ע"מ לקיים העשה כיון דאם לא יקיים העשה בסופו ל"ע אי' למפרע כלל ועפי"ז י"ל בקו' התוס' פסחים דמ"ו דאמאי ל"א בחמץ של היקדש דעובר מטעם הואיל א"ב פריק ולפי"ז א"ש דגם אי יפדה ל"מ הפדיון רק באופן שיבער בסוף ול"ע בב"י למפרע כלל ואיך נימא השתא שיעבור בב"י הואיל וא"ב פריק דגם כשיפדה ל"מ הפדיון של"ע בב"י למפרע כלל אבל הואיל א"ב מתשיל כ' בב"ט דחיישינן שישאל אחר יו"ט דל"ש כ"מ ע"ש. בל תאחר הרמב"ם בפי"ד ממעה"ק דאשה עוברת בב"ת ובלח"מ תמה דלאביי אשה ליתא בב"ת כיון דלא מיחייבה בראי' והרמב"ם פסק דאביי ובפאר הלכה די"ז דאביי דתולה ב"ת בראי' הוא רק למ"ד דדריש טעמא דקרא משא"כ לדידן דל"ד ט"ד לא תלי' בל תאחר בראי':

11

11

11

11

11

11

11

11

11

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה