ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - ביטול
ביטול. בפרי תואר סי' צ"ט דס"ד חידש לדעת הרמב"ם דס' דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן אבל מדאורייתא לקולא ביטול דחד בחד דלא בטיל לא הוי דאורייתא דהא מה דאמרי רבנן דאזלינן בתר רובא הוא מדכתיב אחרי רבים להטות ואי הוה מחצה על מחצה אין הכרח לאסור ולא להתיר מדאורייתא דיכולין לומר דאין איסור עד דהוי רובא דאיסורא ואיכא למימר אין להתיר עד דהוי רובא להתירא וספק הוא ואינו אסור אלא מדרבנן עיין אות ס' ספיקא דאורייתא. ביטול שי' המרדכי דכל היכא שבא ההיתר והאיסור ביחד בתחילת ביאתו לעולם בתערובת ל"ש ביטול כגון ביבמה שרקקה דם ובס' ברית אברהם פ' נשא דהמרדכי ל"ק רק לאבוה דשמואל אבל ר' יוחנן ס"ל דאפילו היכא שבא בתחילתו בתערובת בטל ואין חילוק. עוד כ' די"ל ר' יוחנן אליבא דר' שמעון ס"ל כן דמועיל ביטול אפילו בתחלת ביאתו לעולם בתערובות אבל ר' יוחנן לנפשי' ס"ל כשיטת המרדכי ע"ש וע' במי נדה דכ"ז כמה חילוקים בזה: