ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - אתרוג ולולב
אתרוג ולולב. דבעינן הדר ואי בעינן הדר כל ז' כ' הריטב"א בריש לולב הגזול דתלי' בפלוגתא דלמ"ד מקרא נדרש לפניו ולאחריו בעינן הדר כל ז' משא"כ למ"ד מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו ל"ל הדר רק ביום ראשון ור' יהודא ס"ל מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו כמ"ש התו' סוט' דל"ג ע"ב וע' בשו"ת תורת חסד סי' ל"ו דרב ס"ל ג"כ דבעי' הדר כל ז' אתי דיבור ומבטל דיבור במל"מ פ"ד מה' תרומות אע"ג דבכ"מ אמרינן דאתי דיבור ומבטל דיבור מ"מ בתרומה וכדומה דבע"כ צריך להפריש ואפי' אי לא יתרום עי"ז מ"מ יצטרך לתרום בכה"ג כ"ע מודים דל"א דיבור ומבעל דיבור ושוב כ' דפליגי בזה. אדם הראשון בסנהדרין דנ"ו דאדה"ר לא הותר לו בשר לאכילה ובמעין החכמה דקס"ב דתלי' במחלוקת ר"א ור"י לר"י דיתרו קודם מ"ת בא וב"כ הקריב שלמים י"ל דלא הותר לאדה"ר בשר רק מבשר שלמים משא"כ לר"א דרק עולות הקריבו ב"נ ל"ל הא דא"ר דאדה"ר לא הותר לו בשר וכן שיטת הרמב"ם דאמה"ח אין נוהג בעוף לב"נ תלי' ג"כ בזה דאם לא הותר לו בשר רק שלמים ועוף ליתא בשלמים מוכח דאמה"ח אין נוהג בעוף לב"נ אכל למ"ד דהקריבו רק עולות שפיר נוהג אמה"ח דעוף לב"נ כיון דמותר לו בשר: