אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - אסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמתו לאכול

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - אסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמתו לאכול

הרועים - אנכי ולא יהיה לך

אסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמתו לאכול. מימרא דרב יהודא אמר רב בברכות ד"מ ובצל"ח דר' יוחנן פליג ע"ז ולא ס"ל כלל שאסור לאכול קודם שיתן לבהמתו אסור לאדם שיעש' שותפות עם הגוי מימרא דאבו' דשמואל בבכורות וש"מ ובהגה"א ספ"ק דע"ז דרבא פליג אאבוה דשמואל וס"ל דמותר שיעשה שותפות עם העכו"ם. אפשר לקיים שניהם שי' הרבינו ירוחם והובא בב"י או"ח סי' י"ב דכל היכא דמשכחת פעם אחת לקיי"ש אע"ג דעכשיו א"א לקיי"ש ל"א עדל"ת ע"ש ובשו"ת ברית אברהם סי' א' כ' דתלי' בפלוגתא דלמ"ד דאמרינן הואיל ס"ל כשי' הר"י הנ"ל אבל למ"ד דל"ל הואיל ס"ל דהיכא דרק עכשיו עכ"פ א"א לקיים שניהם תו לא חשיב א"א לקיים שניהם ע"ש. אפשר לקיים שניהם דל"א עדל"ת בראש יוסף שבת פ"ב נסתפק אף דקייי"ל דל"א עדל"ת באלקיי"ש מ"מ בדעבד אם אמרינן עדל"ת אף שהי' אפשר לקיי"ש ע"כ ועיין בסי' תקפ"ו כישי"ע או"ח בקונטרס הגאון מוהמ"ז ז"ל וא"נ דבדעבד דחי א"ש קו' המהרש"א בפסחים צ"ו בתו' ד"ה אבל אתה שובר בפסח דורות דהק' התו' כיון דכתיב בפ"ש ועצם דא ישברו בו מכ"ש בראשון והק' המהרש"א דא"כ מנ"ל עצם שי"ב מוח דלא ידעינן רק מפסח שני וצריך קרא לגופי' דלא נשבור בפסח דורות ונ"ל הנה התוס' בפסחים דפ"ה הקשו ל"ל קרא דל"א עדל"ת גבי עצם שי"ב מוח תי"ל דאפשר לקיים שניהם ע"י גומרתא ע"ש ולהנ"ל א"ש דנ"מ בדעבד ולמלקות א"נ דבאפשר לקיים שניהם עכ"פ בדעבד דחי וצ"ק שיהי' חייב מלקות ולפ"ז שפיר הק' התוס' על הש"ס דהאיך קאמר אבל אתה שובר בפסח דורות כיון דכתיב בשני ועצם לא ישברו בו כ"ש בראשון א"כ ז"נ לענין איסור אבל עכ"פ שוב אין כאן מלקות דהרי אין עונשין מה"ד ואף בגילוי מלתא פלוגתא דאביי ורבא ועיין אות ג' ובצל"ח פסחים מ"ד וכיון דעכ"פ מלקות אין כאן ל"ק קו' מהרש"א דמנ"ל עצם שי"ב מוח ז"א דלענין איסור בעלמא בלא"ה ל"א עדל"ת דאפשר לקיי"ש ע"י גומרתא וי"ל ג"כ בקו' התו' השניה דל"ל קרא תי"ל דל"ה בעידנא ותירץ האו"ח פסחים דמ"ו דנ"מ בדעבד ולמלקות א"ש ג"כ קו' מהרש"א הנ"ל ודוק עי"ל קו' מהרש"א עפ"ק התוס' דל"ה בעידנא ונ"ל דלפמ"ש המפו' הטעם דצריך להיות במדנא דחיישינן שמא ימות ולא יקיים המצוה אח"כ א"כ ז"נ בעלמא משא"כ הכא לפ"מ דקיי"ל בו בכשר ולא בפסול א"כ הוי ס"ס ס' דלמא יקיים המצוה אח"כ ועוד ס' דלמא הק"פ הוא פסול כגון טריפה וכדומה ושפיר ל"צ בעדנא ולפ"ז א"ש קו' מהרש"א דז"נ אחרי דקיי"ל בו בכשר ולא בפסול אבל לההו"א לא צריך קרא כלל דתי"ל דלא הוי בעדנא דס"ד דאפי' בפסול שייך הלאו דש"ע והבן. אפשר לקיי"ש דקיי"ל דל"א עדל"ת כ' בדרוש לציון דרוש ה' דהיא פלוגתא דתנאי דא"נ דנזיר הי' שמואל מוכח דעדל"ת אף באפשר לקיים שניהם ותליא בפלוגתא דר"נ ורבנן ור"ש ע"ש אפשר שר לקיי"ש. הנה היכא דאפשר לקיי"ש למחר שי' הרמב"ן דלא מקרי אפשר לקיי"ש ובברוך טעם בדין עדל"ת דתלי' בפלוגת' רב"ש וב"ה אי נדרים ונדבות קריבין ביו"ט דלב"ש דאין קריבין ביו"ט ואף עולת ראי' כיון שיש לה תשלומין למחר ס"ל דהיכא דאפשר לקיי"ש למחר ל"א עדל"ת אבל לב"ה דס"ל דקריבין ביו"ט. ס"ל דזה ל"ה אפשר לקיי"ש מה שיוכל לקיים למחר ע"ש ובשו"ת תורת חסד סי' ט"ז דתלי' בזה דלמאן דס"ל דיו"ט הוי ל"ת גרידא ושריפת קדשים דאין דוחה יו"ט משום דגלי קרא י"ל הטעם משום דאלקיי"ש למחר גלי הקרא דמקרי אלקיי"ש ול"א עדל"ת משא"כ למ"ד דיו"ט הוי ל"ת ועש' ולא גלי קרא כלל י"ל דזה ל"מ אפשר לקיי"ש כיון שעכשיו א"א לקיים שניהם ור' יוחנן אליבא דראב"ש סובר דל"א עדל"ת היכא שאלקיי"ש למחר ובסי' נ"ב כ' דלהנך אמוראי דס"ל דשריפת קדשים אסור מקרא ס"ל דבה"ג כל שאלקיי"ש למחר חשיב אלקיי"ש אבל לר' אשי דס"ל דהטעם משום דהוי עול"ת ס"ל כל שאפשר לקיי"ש למחר ל"מ אלקיי"ש:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה