אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - איסור הנאה

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - איסור הנאה

הרועים - איסור הנאה שנתערב

איסור הנאה. ברמב"ם במנין המצות קפ"ז דאיסור הנאה אין ראוי למנותו למצוה בפ"ע מפני שהוא ואכילה ענין אחד כי אכילה מין ממיני הנאה ודמיון מדמיוני הנאה והכוונה שהוא לא יהנה לא באכילה ולא בזולתו והוא אמרם כ"מ שנאמר ל"י כו' אבל בב"ח דאסור אף שלכדה"נ אף דאינו נהנה א"כ אין הנאה בכלל איסור אכילה ובב"ט פ"א דין עדל"ת דלר"ש דס"ל כ"ש למכות ואסור בכל האיסורים שלכדה"נ לא ס"ל ס' הרמב"ם הנ"ל (ועיין באות ש' דגם ר' מאיר ס"ל דלוקין אשלכ"א) ולדידן דפסקינן כר"א כל איסורי מאכל שהם מאיסורי הנאה אמרינן דגם אכילה הוא משום הנאת אכילה ואותם שאינם אסורים בהנאה אמרינן שלא אסרה תורה רק הנאת אכילה אבל עכ"פ האיסור רק משום הנאתה ולכך שלכ"א מותר ע"ש ועפ"ז נ"ל דיש לעורר כיון דכל איסור הם משום הנאה א"כ במקום מצוה כגון מצה של טבל וכדומה נימא מצוה לאו להנות נתנו לשי' הרשב"א דאף הנאות הגוף בהדי המצוה אמרינן לאו להנות נתנו:

ובאמת הקשיתי עוד דהמפו' הק' לענין מצה של איסור נימא דהו"ל הנאה הבאה לאדם בע"כ כיון דמוכרח הוא לקיים המצוה עיין בעמק ברכה ברכות ועיין בקרן אורה זבחים דבדבר מצוה מותר אף בפ"ר א"כ ק' דהו"ל דשא"מ ואף דהוי פ"ר אך י"ל דהרי באכילה ל"ש דשא"מ דקי"ל המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה ועיין בבעה"מ וברמב"ן בסוגיא דריחא מלתא ע"ש:

ובאמת הקשיתי עוד דהמפו' הק' לענין מצה של איסור נימא דהו"ל הנאה הבאה לאדם בע"כ כיון דמוכרח הוא לקיים המצוה עיין בעמק ברכה ברכות ועיין בקרן אורה זבחים דבדבר מצוה מותר אף בפ"ר א"כ ק' דהו"ל דשא"מ ואף דהוי פ"ר אך י"ל דהרי באכילה ל"ש דשא"מ דקי"ל המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה ועיין בבעה"מ וברמב"ן בסוגיא דריחא מלתא ע"ש. אך לפי"ז דנימא מצוה לה"נ ול"ה הנאה ול"ש שכן נהנה א"כ ק' דהוי הנאה הבאה אדם בע"כ ובפרט דהוי דבר שא"מ רק לקיום המצוה. עפי"ז יש לתמוה ג"כ על האור חדש בקדושין שתי' דבמצה איסור א"א לאכול שלכ"א דל"ה איסור והמצוה יוצא דאמרינן מיגו דהוי אכילה לגבי המצוה חשיב ג"כ אכילה לענין האיסור יקשה נימא מצוה ללה"נ ול"ל דהוי הנאת הגוף ש דהרי הו"ל שלכ"א ול"ה שום הנאה כלל ואיך שייך דיהי' כילה לגבי האיסור וצ"ע ובקו' הנ"ל דנימא מצוה ללה"נ י"ל שי' השעה"מ בה' לולב דהיכא דנהנה אפי' אחר קיום המצוה ל"ש מצוה ללה"נ א"כ י"ל דגם לאחר קיום המצוה הרי נהנה מהאיסור שנתמלא כריסו והוא שבע. אך א"נ כמ"ש המל"מ דלר' יוחנן החיוב רק על הנאות גרונו והנאות מעיו אין אסור כלל עדיין ק' ולהנ"ל יש לחדש בחצי שיעור דהעלה הפנ"י בביצה ד"ז דהאיסור רק משום הנאות גרונו ממילא י"ל בי' ללה"נ כיון דל"ה הנאות מעיו ואין נהנה אחר קיום המצוה והיינו א"נ כמ"ש המפו' דגם בח"ש מקיים קצת מצוה והיינו א"נ כאידך דעה דגם הנאות מעיו אסור לר' יוחנן בכזית עיין בברוך טעם ובעטרת חכמים שהרבה לדבר בדברים אלו וצ"ע בכל הנ"ל:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה