ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - אין איסור חל על איסור
אאהע"א. בחולין דק"א אמרינן דאף דל"ל לר"י אחע"א אבל בחמיר על קל אית ליה איסור חל ע"א ובתוס' יבמות ל"ג ע"ב ד"ה אמר ר' יוסי דאיסור טומאה מקרי איסור חמיר לענין נבילה שמטמאה דיחול על איסור חלב ע"ש ובטעם המלך פ"ד מה' מ"א דאי טומאה חשיב איסור חמיר פליגא בזה ר' מאיר ור' יהודה דר"מ ס"ל דמחמת שנבילה מטמאה חשיב איסור חמיר וחל על איסור אחר ור' יהודה ס"ל דמחמת שמטמאה ל"ח איסור חמיר לענין אכילה דאיסור לחוד וטומאה לחוד ע"ש. ובישוע"י ה' יוה"כ מחלק בין עוף לבהמה דבבהמה דאפשר לטמאות בנגיעה ובמשא בלי אכילה ואפשר לאכלו בלי שיטמא שלא יגע בגבילה רק בבית הסתרים ל"ח איסור מוסיף אבל בעוף שמטמא בגדים בבית הבליעה ואין לו שום טומאה אחרת וכיון דענין אכילה וטומאה אחת חשוב מוסיף ע"ש. אולם גם לדבריו צ"ל דר' יהודה ס"ל דאף בעוף ל"ח איסור מוסיף כד' השעה"מ הנ"ל ע"ש ודוק. ולפמ"ש בשו"ת מהר"מ מינץ סימן ב' בשם מנחם עזרי' דלר"מ חל יוה"כ אשבת מיגו דאתסר באכילה משום יוה"כ אתסר נמי במלאכה ואף דאכילה ומלאכה אין שייכות זל"ז ע"ש ולפי"ז מכ"ש דהטומאה חשיב איסור כולל דנימא דנבילה חל אחלב מיגו דחל לענין טומאה חל נמי על אכילה וז"ב. ועפי"ז מיושב קושית השעה"מ פ"ד ה' מ"א על התוס' זבחים ד"ע שכ' דר"מ ס"ל אחע"א ע"ש אם כן למה לא יחול איסור טריפה אטמאה ולפמ"ש א"ש דכונת התוס' על נבילה שמטמא בכה"ג סבירא ליה לר"מ אחע"א דהוי כולל לר"מ משא"כ טריפה דאינו מטמא ס"ל גם כן לר"מ דלא חל אטמאה וא"צ לכל הפלפול ואריכות של הטטם המלך וק"ל אבל לרבנן דר"מ דהוא ר"י דס"ל דל"ה מן השם ויוה"כ לא הוי איסור כולל אשבת ה"ה דנבילה ל"ח כולל מחמת שמטמא: