ספר יונת אלם· רבי מנחם עזריה מפאנו
פרק לח
לא מראש בסתר דברנו כי שרש הקלפות הוא מהמנין תבירין שנמשך הרע מהן ושרש הטוב נגלה ונתפשט מאותו האור בתוך הנקודות ולולי שבירתן אין רע בעולם רק הכל טוב ואין כאן בחירה ולא שכר ועונש אבל עתה שיש רע בטוב בתוך הקליפות בסוד נהורא דקיק והוא שירי האור שנדבק לשברי הכלים כמו שביארנו יש עונש לרשע המוריד במעשיו הרעים מאותו האור של מעלה להוסיף חיות לקליפות ויש שכר לצדיק המעלה במעשיו הטובים מאותו האור שבתוך המנין תבירין למעלה למקומו. והקליפות עצמן הן רצועות המלקות לחוטא והוא טעם הפסוק שאמר שממית בידים תתפש כי הקלפה, הקשה הזאת שהיא מעכבת אור השמש מהכנס למקום כבודו וכן הדוגמא למעלה הנה היא נאחזת בזרועות עולם שהם כאן גדולה גבורה מאנין תבירין וזהו אמרו בידים תתפש שהיא תופסת מקום להוסיף כח ומתפשטת ברשותם למטה אלמא שפיר קרינן בה והיא בהיכלי מלך והנך רואה כי הר"ת של תחלת הפסוק שב"ת שהוא התיקון האמיתי לכל השביעיות לפיכך שמש בשבת צדקה לעניים פירוש שמש אשר אמרנו למעלה שהוא תאר לזעיר הכולל ז' נקודות בכל מקום הנה כאשר הוא מתעלה לסוד שבת צדקה גדולה היא למנין תבירין שהם עניים לפי מקומן ושעתן ובזוהר פרשת בראשית אמרו שעל הסוד הזה נתקנה ברכה מעין ז' בלילי שבת לקיים בו לילה כיום יאיר שיהא הש"ץ יורד לפני התיבה להחיותו מעין ז' לא להעשירו בז' גמורות וגדול כבודו של שבת כי בו בעזרו בטול שממית זו ומעשיה וידוע כי השביעיות כלן נמשכו בתחתונים מז' מלכין קדמאין שהן תחילה לבחינת הזמן בעליונים כדכתיב כי שאל נא לימים הראשונים ולמעלה מהם חכמה ובינה שאמרה תורה עליהם ואהיה שעשועים יום יום בסוד יומו של הקב"ה אלף שנה הרי אלפים שנה קדמה תורה לעולם והם סדר זמנים המיוחדים ע"פ התורה בלי ספק כי אמנם אין לכתר שום יחס עם בחינת הזמן להעלמתו והוא טעם בראשית נמי מאמר הוא אשר איננו אלא כלל שלאחריו מעשה ופרטו של יום ראשון מתחיל ממאמר יהי אור ופשוט הוא. ולקמן בסמוך יתבאר מהות השבירה תכליתה ותום דרכיה להביא כל מאמרי התורה מן התקון אל הצרוף וסוד התקון הוא כללות הידיעה הרי מדריגה אחת והצרופים פרטיה מדריגה שנית שכלם נדרשים אח"כ בשלישית בתמורת האלפא ביתות והכל במאמר ומכלל וחשבון פירוש מכלל הוא ריבוי הפירושים למלה אחת כגון אשברתי שהוא מאמר אחד צרופי בראשית שמשמעו שבירה ועוד מלשון ויוסף הוא המשביר וכן כי יש שבר במצרים ומזה המובן שברו על ה' אלקיו אע"פ שהוא בשין שמאלית כי הוא בסוד אור חוזר כטעם זרקא על ה' אלקיו דוקא בסוד מזוני במזלא תלו ואין להאריך בזה עתה: