פרק ה
א וְיֻגַּד לְהֹלוֹפֶרְנֵשׂ שַׂר צְבָא אַשּׁוּר לֵאמֹר:
ב הֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אָסְפוּ חָיִל וַחֲמוּשִׁים הֵם לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ:
ג וְגַם שָׂמוּ מַצָּב עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים לְשִׂטְנְךָ בַדָּרֶךְ וּמוֹקְשִׁים שָׁתוּ עֲלֵי־נְתִיבוֹת:
ד וַיִּחַר אַפּוֹ וַיִּקְרָא לְשָׂרֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וּלְכָל הַפְּקִידִים אֲשֶׁר עַל חֶבֶל הַיָּם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:
ה הַגִּידוּ־לִי אַנְשֵׁי כְנַעַן מִי־הָעָם הַזֶּה הַיּוֹשֵׁב בֶּהָרִים מֶה־עָרֵיהֶם וּמַה־כּוֹחָם מִי־מַלְכָּם וּמֶה־חֵילָם וּמִי־הֵם רָאשֵׁי צְבָאָם:
ו עַל־מֶה פָּנוּ עֹרֶף כִּי לֹא־בָאוּ לִקְרָאתִי מִכָּל־יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם:
ז וְיַעַן אַכְיוֹר רֹאשׁ צְבָא בְּנֵי־עַמּוֹן וַיֹּאמַר:
ח יִשְׁמַע־נָא אֲדוֹנִי אֶת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ וְהִגַּדְתִּי־לָךְ אֶת מִשְׁפַּט הָעָם הַזֶּה הַיּוֹשֵׁב בֵּין הֶהָרִים וּדְבַר־שֶׁקֶר לֹא־יֵצֵא מִפִּי־עַבְדֶּךָ:
ט הִנֵּה הָעָם הַזֶּה יָצָא מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וַיֵּלְכוּ לָגוּר בְּפַדַּן־אֲרָם יַעַן כִּי לֹא אָבוּ לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים:
י וַיַּעַזְבוּ אֶת־חֻקּוֹת אֲבוֹתֵיהֶם לָלֶכֶת לַעֲבוֹד אֶת־יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הִכִּירוּ וְיַעַן כִּי־גֹּרְשׁוּ מִשָּׁם נִמְלְטוּ פַּדֶּנָה־אֲרָם וַיָּגוּרוּ־שָׁם יָמִים רַבִּים:
יא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהֵיהֶם אוֹתָם לָצֵאת מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם וַיְהִי לָהֶם רְכוּשׁ רַב בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבְמִקְנֶה:
יב וַיְהִי כִּי־חָזַק הָרָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרְדוּ מִצְרָיְמָה וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ־שָׁם בִּמְאֹד מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב:
יג וַיְהִי כִּי־הִכְבִּיד מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶת־עֻלּוּ עַל הָעָם הַזֶּה וַיִתְחַכֵּם־לוֹ לַעֲשׂוֹתָם לַעֲבָדִים:
יד וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וַיְנַגַּע אֶת־כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם נְגָעִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר לֹא־יָכְלוּ לְהֵרָפֵא וַיְגָרְשׁוּ הַמִּצְרִים אֹתָם:
טו וַיְיָ הוֹבִישׁ אֶת־מֵי־יַם־סוּף לִפְנֵיהֶם וַיּוֹלִיכֵם אֶל הַר סִינַי וּלְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וַיּוֹרֶשׁ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הַמִּדְבָּר לִפְנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הָאֱמוֹרִי וַיַּחֲרִימוּ כָל־בְּנֵי־חֶשְׁבּוֹן:
טז אַחֲרֵי־כֵן עָבְרוּ אֶת־הֲיַרְדֵּן וַיִּרְשׁוּ אֶת־כָּל־אֶרֶץ הָהָר וַיְגָרְשׁוּ אֶת־כָּל יוֹשְׁבֵי כְנָעַן וְאֶת־הַפְּרִיזִי וְאֶת־הַיְבוּסִי וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁי וְכָל ישְׁבֵי שְׁכֶם וַיֵּשְׁבוּ־שָׁם יָמִים רַבִּים:
יז וְכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא־חָטְאוּ לֵאלֹהֵיהֶם הֵיטֵב הֵיטִיב עִמָּהֶם כִּי יְיָ שׂוֹנֵא כָל־עָוֶל הָיָה בְּעֶזְרָם:
יח וַיְהִי כִּי־סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם לָלֶכֶת בָּהּ וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם אוֹיְבֵיהֶם וַייָ הִשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל אֶרֶץ אֲחֶרֶת וַיִּהְיוּ לַעֲבָדִים:
יט מִקְדַּשׁ אֱלֹהֵיהֶם הוּרַד לָאָרֶץ וְכָל־עָרֵיהֶם נָפְלוּ בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם:
כ אַךְ עַתָּה כִּי־שָׁבוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ גַּם מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם אֶל עִיר קָדְשֵׁיהֶם אֶל יְרוּשָׁלָיִם וַיִּרְשׁוּ אֶת־אֶרֶץ הָהָר אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב:
כא לָכֵן יִדְרֹשׁ נָא אֲדוֹנִי לָעָם הַזֶּה לָדַעַת אִם יֵשׁ־בּוֹ עָוֹן. כִּי אִם־חָטָא לֵאלֹהָיו עָלֹה נַעֲלֶה וְנוּכַל לָהֶם:
כב אוּלָם אִם לֹא־חָטְאוּ לוֹ עָבֹר יַעֲבֹר אֲדוֹנִי כִּי־יְיָ אֱלֹהֵיהֶם יִלָּחֵם לָהֶם וְהָיִינוּ לְחֶרְפָּה לְכָל־הָאָרֶץ: