ספר חרדים· רבי אלעזר אזכרי
מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים · פרק ה
מצות עשה מד״ק ומד״ס התלויות בידים:
א להיות ידיו אסורות זו על זו על לבו כשעומד בתפלה כעבד:
ב גדולה שמושה יותר מלימודה שנאמר אשר יצק מים ע״י אליהו והמונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד ופורק מעליו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב:
ג נטילת ידים לאכילה מצוה:
ד מים אחרונים חובה ודבר שבקדושה הם והמקל בהם מקילין לו ימיו ושנותיו כך השיבו מן השמים ע״י שאלת חלום מגיסו של הרב המרדכ״י ובזוהר נמי מחמיר מאד:
ה נטילת ידים לתפלה דעת רמב״ם דאע״פ דידיו נקיות ולא נכנס לבית הכסא בין שחרית בין מנחה בין ערבית צריך ליטול ידיו ברביעית כדרך שנוטל לאכילה:
ו הדלקת הנר בשבת חובה:
ז הדלקת נר חנוכה:
ח ערובי חצירות:
ט ערובי תחומין אם רוצה לילך חוץ לתחום לדבר מצוה:
י ערובי תבשילין לבשל מי״ט לשבת:
יא משחרב בית המקדש תקנו חז״ל כשחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותנו בראשו מקום הנחת תפילין:
יב וכן תקנו שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות לתת שם:
יג וכשהאשה עושה תכשיטי הכסף והזהב משיירת מין ממוני התכשיט שנותנין בהן כדי שלא יהא תכשיט שלם:
יד והבונה בית טח בטיט וסד בסי׳ ומשיי׳ אמה על אמה נגד הפתח בלא סיד כל אלה מפני החרבן דכתיב אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, רמב״ם:
טו מתנות עניים שהם מן התורה בא״י כגון פאה ולקט שכחה ופרט ועוללות בכרם בחוצה לארץ הוי חיובין מדברי סופרים: רמב״ם פ״א מהלכות מתנות עניים: