אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן פו

סימן פה

תשלומי תרומה:

א) עיין בדברי הרמב"ם פ"י מה' תרומות דפסק דנזיר ששגג ושתה יין של תרומה אינו משלם את החומש. וביאר הכ"מ כיון דמבלעדי איסור תרומה אסור ביין לאו שתי' ואכילה היא. וכבר תמהו דמ"ש מאוכל תרומת חמץ בפסח דמשלם. והנה י"ל דשאני חמץ בפסח דהוי איסור גברא משא"כ מצד איסור נזירות:

אך יקשה לדעת הסוברים דגם איסור נזיר הוי איסור גברא עיין בשו"ת מהרי"ט ח"ב (סי' נ"ד) א"כ מ"ש נזיר מאיסור חמץ:

ונראה דהנה התוס' בכריתות (דף ג) תמהו בהא דיש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' משום ד' וכו' דנימא אין עונשין מן הדין. ותי' דשאני גבי אחותו מן האב ומן האם דאין אנו באין לחייבו שתיים ושפיר י"ל כיון דחמור אינו מתכפר בקרבן אחד משא"כ ביש אוכל דאנו באין לחייבו על כל איסור ואיסור ולא גרע מאלו הי' אוכל אסורים נפרדים ועיין בס' ברוך טעם: ולפ"ז י"ל דזה טעם הרמב"ם כיון דתשלומי תרומה הם כפרה א"כ היכי דשגג ושתה יין של תרומה א"כ אינו מתכפר בזה שמתכפר בשתה תרומה לחוד והיינו בשגג בשתי' שתיהם משא"כ בתרומת חמץ כיון דגם על חמץ חייב קרבן לא שייך אין עונשין מה"ד וכמו גבי יש אוכל אכילה אחת כנ"ל: ובזה מדוקדק מה שהעירו המפורשים דלמה נקט דווקא תרומת חמץ בפסח ולא בערב פסח לרבי יהודה דעובד לפני זמנו. ולהנ"ל בערב פסח הא ליכא כרת ושוב דומה לנזיר ששגג ושתה יין של תרומה ואכמ"ל:

ב) ואגב אעורר במה דתני במתני' דפסחים הנ"ל פטור מתשלומין ומדמי עצים דלכאורה כיון דתני פטור מתשלומין למה נקט תו מדמי עצים. אך נראה למה דמבואר בתוס' יומא (דף פא) זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר ראשון משלם קרן וחומש והשני אינו משלם אלא דמי עצים לראשון וכתבו התוס' משום דכבר נתחללה א"כ הא הכא מיירי אפילו בשוגג בחמץ כמ"ש לקמן והפטור היא משום תרומה וא"כ הא בשעת הנאת המעיים שוב ליכא איסור משום תרומה ובחמץ הא שגג ע"ז קמ"ל דאפי"ה פטור כיון דבתחילת אכילה הי' בו איסור תרומה שפיר אמרינן קים לי' בדרבה מיני' ושפיר מדוקדק מדמי עצים דאז אינו שוה יותר מדמי עצים ודו"ק: ג) ואכתוב בזה בהא דיבמות (דף סו) בת ישראל שנשאת לכהן ומת לא יאכלו עבדי' בתרומה מפני חלקו של עובר עיי"ש ויש לעיין למה נקט דווקא עבדי' והלא גם בבהמות הדין כן כמבואר בירושלמי שלהי תרומות דכמו דבעבד שישראל שותפין בו אין אוכל בתרומה כמו כן בבהמות [ומצד הסברא הי' נראה לחלק דדווקא עבד דגם הוא נזהר שלא יאכל בתרומה דהא זר הוא ונ"מ דגם עבד עכו"ם אם נימא דקני לי' לגופי' וכמ"ש הרמב"ם מ"מ בפשיטות האיסור הוא על האוכל ולא על המאכיל ורק דהמאכיל עובר משום שיש לו הנאה ותרומה אסורה בהנאה של כילוי. אבל לא בבהמה אבל הא בירושלמי מבואר דאין חילוק] וא"כ אמאי נקט הדין בעבד:

אך נראה למה דמסקינן דר"י חייש למעוט זכרים וכבר כ' המגיה במל"מ בפ"ב מה' יו"ט דר"מ לא חייש למעוטי כי אם באיסור לאו שלוקין. וא"כ בבהמה דהאיסור הוא רק משום הנאה של כילוי לכ"ע אין חוששין למעוטי משא"כ בעבד דהיא משום וכל זר לא יאכל קודש ואכמ"ל:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה