ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר
סימן פד
שבועות העדות:
א) הכסף משנה תמה דמנ"ל להרמב"ם דאשה וקרוב אין מחייבים שבועה דלמא דווקא לממון פסולים לעדות אבל לא לשבועה עיי"ש:
ונראה להוכיח מהא דמכות (דף ח) דפריך עבד בר עדות היא. וקשה הא משכחת לה דהעיד לחייב שבועה והוזם דפשיטות נראה דעבר על ל"ת אף דהוא רק עד אחד מ"מ על לא תענה עבר. ולא גרע מנביא שקר דמבואר בירושלמי סוף סנהדרין דעבר על לא תענה ברעך עד שקר ואף דאין צריך להעיד בב"ד וכ"ש ע"א. וע"כ דאינו מחייב שבועה:
אך למה דאיתא בירושלמי פרק כל הנשבעין (הלכה ) הגע עצמך שהי' עבד וב"ד מוסרין שבועה לעבד ומבואר דעבד אינו מהימן בשבועה ומכ"ש לחייב שבועה:
ואף דאיתא בתוספתא פ"ט דב"ק עבד שאמר לרבו הפלת את שיני סימת את עיני תן לי דמי עיני הרב אומר וכו' טול דמי שינך עבד נשבע ונוטל והיינו מדין נחבל. הרי דעבד נאמן בשבועה. אך שם שפיר מהימן בשבועה דכבר ישראל הוא. ולא תקשה דהיכי משכחת לה אי דאיכא עדים הא ידעו ואי דליכא עדים הא הוי מודה בקנס דפטור. דמשכחת לה כמו דמבואר בירושלמי פרק החובל (הלכה) מעידין אנו על איש פלוני שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול בשתים יצא לחירות בראשונה נותן לו שינו. ונראה פשוט דקאי על הך ברייתא וכן מבואר ברמב"ם פ"ה מה' חובל ומזיק הי' בי' עדים מעידים שנכנס לתוך ביתו שלם ויצא חביל כו' הודה החובל שהוא חבל משלם ה' דברים [אך צ"ע מתוספתא שם החובל בעבדו ושפחתו העברים בינן לבינן הרי אלו נשבעין ונוטלין החובל בעבדו ושפחתו הכנענים פטור מפני שהוא קנס הרי דבעבד חייב אף דליכא עדים דאל"כ אלא דאיכא עדים שנכנס שלם ויצא חביל גם בעבד כנעני יהי' חייב] ועיין במכות (דף ד):