ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר
סימן עב
מעילה:
א) כתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מה' מעילה (הלכה ח) המוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום וכו' וקנסו אותו חכמים שיפלו המעות לנדבה ואפילו היתה הבהמה שוה ד' ומכרה בחמשה החמשה כולן יפלו לנדבה ואין כאן מעילה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים עכ"ד:
והנה מה דכתב רבינו ואין כאן מעילה אינו מובן לכאורה. דמהיכי תיתי ימעול דאין כאן מעילה של הוצאה מרשות לרשות ולא מעילה של הנאה. [ובקרית ספר השמיט הא דאין כאן מעילה אבל הא ברמב"ם אשר לפנינו איתא]. ואולי כיון רבינו בזה דאם הי' הדין דאם מכר ד' בה' דהזוז החמישי הוא שלו. וכיון דהקרבן קרב לבעלים הראשונים דלא עשה כלום מה"ת א"כ הא נהנה מהמכירה בהזוז החמישי ולזה אמר כיון דכל החמשה זהובים יפלו לנדבה לכן אין כאן מעילה דלא נהנה כלום ופשוט: אולם יש לעיין אם יש בהמעות הנ"ל דין מעילה למ"ש הרמב"ן בהא דהקדיש בור ואח"כ נתמלא מים דאף דחצר קונה להקדש מ"מ כיון דלא בא ההקדש ע"י אדם לית בי' מעילה יעיי"ש ובקצות החושן (סי' י') דמדמי לה לקדשי עכו"ם דאין בהם מעילה יעיי"ש:
ולפ"ז גם הכא כיון דהוא לא הקדיש המעות ורק דחכמים קנסוהו והקדישו המעות שלא מדעתו שיפלו המעות לנדבה ומחמת הפקר ב"ד נעשה אינו שלו וכמ"ש רבינו יונה בב"ב (דף ק) דכל היכי דאמרינן הפקר ב"ד הפקר בעל הנכסים איבד זכותו כו' ויש רשות לחבירו להחזיק בו ברשות ב"ד עיי"ש והכא דקנסוהו חכמים שיפלו לנדבה קונה ההקדש מהפקר והוי כמו חצר דהקדש] א"כ לכאורה לא שייך בהו מעילה. ואולי דזה כוונת רבינו דאין כאן מעילה היינו בהמעות הנ"ל כיון דרק מחמת הפקר ב"ד זכה ההקדש ומשום חצר לכן לא שייך בהו מעילה וכדעת הרמב"ן הנ"ל ואכמ"ל: ב) יש להסתפק למ"ד קדשי עכו"ם אין בהם מעילה והיינו בקדשי מזבח וכמבואר בזבחים (דף מה) וברמב"ם ודאין בהם קדושה לענין פיגול ונותר וכמבואר בתוס' תמורה (דף ג) דמש"ה מה"ת נהנין עיי"ש אם אסורים בגיזה ועבודה:
ולכאורה יש ראי' מהא דמנחות (דף סז) עכו"ם שהפריש פטר חמור גוזז ועובד בו ועיי"ש בתוס' בד"ה עכו"ם ומשמע דווקא משום שהוא פטור אבל אם הי' בו דין פטר חמור הי' אסור בגיזה ועבודה וא"כ עכו"ם שהפריש קרבן אסור בגיזה ועבודה מה"ת וכבר הערני בזה ידידי הרה"ג הר' מנחם שליט"א מפראגא בתשובתו אך י"ל דכל זה לר"י דס"ל קדשי עכו"ם מועילין משא"כ לדידן דקיי"ל כר"ש דקדשי עכו"ם אין מועלין שפיר י"ל דמותר בגיזה ועבודה:
ומיושב לפ"ז קו' הטורי אבן בפתח השער דלדידן דקיי"ל כרבנן דשותפות עכו"ם פטור מן הבכורה א"כ ע"כ דצאנך למעט פטר חמור אתא וכמבואר (בדף ט) א"כ איך קיי"ל דפטר חמור אסור בהנאה וכן הקשה הרי"ט אלגאזי שם עיי"ש:
ולהנ"ל י"ל דקרא אתא למעט קדשי עכו"ם ולכן כתיב ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז קדשי עכו"ם דקרא לאו דווקא בבכור אלא גם שאר קדשים בכלל ופשוט:
ודע דמגמ' הנ"ל מוכח דפטר חמור גמור אסור בגיזה ועבודה וכמ"ש הריב"ן מכות (דף כב) ודלא כמ"ש הרא"ש בפ"ק דבכורות דרק אסור בהנאה וגרע מקדשי בה"ב ולדברי הרא"ש הנ"ל מיושב קו' הטורי אבן הנ"ל די"ל הכוונה ולא תגוז בבכור צאנך אבל אתה גוזז בפטר חמור אבל מ"מ אסור בהנאה דאין לך דבר שהקפידה התורה וכו' ולכן לא חשב זה הרמב"ם במנין המצות דלשיטתו אזיל דאין לוקין על הנאה ואכ"מ: