אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן נ

סימן מט

חליפין:

א) דעת הר"ן בפ"ק דקדושין דהנאה חשוב ככלי ולכן אם הקונה אדם חשוב מהני אם נתן לו המקנה מנה בתורת חליפין עיי"ש ויש להעיר א"כ מה פריך בע"ז (דף סג) והא מחסרה משיכה ואמאי לא נימא דיש הנאת ביאה וחשוב ככלי ותקנה בתורת חליפין. אך יש לומר אם נימא דחליפין לא מהני בעכו"ם. ובזה יש לומר מה דקשה דתהי' שפחה כנענית נקנית בביאה מטעם חליפין ואכמ"ל:

אך עיין בקדושין (דף כה) לר"ש פיל במאי יקנה ומשני בחליפין או בשוכר את מקומו. וקשה לפ"ז עכו"ם במאי יקנה פיל הא חליפין לא מהני בעכו"ם ושוכר את מקומו לא מהני דחצר משום שליחות ואין שליחות לעכו"ם *) ומה דמבואר בע"ז (דף סג ותקני לי' כליו י"ל דהיינו לרב אשי דאנן לדידהו יש שליחות לעכו"ם וכמ"ש הקצות החושן ובע"כ דקונה בחליפין:

ב) עיין תוס' קדושין (דף ג) תמהו דלמה לי קרא דמכסף מקנתו דאין עבד עברי נקנה בחליפין ת"ל הא מקשינן עברי לעברי' ועברי' הא איתקשה לאשה מהיקשא דאחרת ואשה הא אינה נקנית בחליפין עיי"ש:

ונראה למה דמבואר בקדושין (דף לד) דנשים חייבות במזוזה ולא מקשינן מזוזה לתלמיד תורה משום דכתיב למען ירבו ימיכם ואטו נשי לא בעי חיי הרי דבאיכא סברא שלא להקיש לא מקשינן **) ולפ"ז הא כתבו התוס' לקמן (דף כז ע"א) ד"ה ומקומו דכל דבר שאין בו קנין הגוף כגון שכירות אינו נקנה בחליפין עיי"ש וכבר חדית לן הריטב"א שם (דף יט) דאף דאמרינן דעבד עברי גופו קנה מ"מ אמה העברי' אין גופה קנוי דדווקא עבד עברי שיש לו עליו שני קנינים קנין ממון וקנין אישת דמותר בשפחה כנענית משא"כ אמה העברי' עיי"ש:

ולפ"ז ליכא למילף עברי מעברי' שלא יהי' נקנה בחליפין כמו אמה מהיקשא דעברי לעברי' כיון דבדידה יש טעמא אחריני משום דאין בה קנין הגוף. ואולי התוס' לשיטתייהו דנראה מדבריהם לקמן (דף יט) ד"ה במלוה דאין חילוק לדידיהו בין עבד עברי לעברי' שהרי הוכיחו דע"ע אין גופו קנוי דאי גופו קנוי מה ענין זה אצל מלוה שיש עלי' וכו' אין כאן משכון אלא מקדשה בהקנאת גופה וכו' עיי"ש ומה ראי' מאמה לעבד עברי ושפיר הקשו אמנם לדברי הריטב"א הנ"ל לק"מ קו' התוס' הנז' וכאמור ג) ובעיקר דברי הריטב"א הנ"ל יש לעיין דלמה לי קרא דלא תצא כצאת העבדים דאינה יוצאה בראשי אברים הא בלאו הכי כיון דלית בה אלא קנין פירות והוי כעבדי נכסי מלוג דאין יוצאין לאיש וכמבואר בב"ק (דף צ). ועיין בפנים יפות פ' משפטים עיי"ש:

אך יש להוכיח כדברי הריטב"א מהא דקדושין (דף יח ע"א) יש בעברי' מה שאין בעברי וכו' ומפדין אותה בע"כ ועיי"ש דסבר רבא למימר דכותבין לו שטר על דמיו עיי"ש ולכאורה א"כ גם בעבד עברי אמאי לא מהני. אך לדברי הריטב"א א"ש דהא מבואר בחדושי הרשב"א שם (דף טז) דמש"ה הוי ס"ד דשטר מהני בעבד עברי אף דבאשה לא מהני משום דס"ד דבעבד עברי אין גופו קנוי ואין בו אלא קנין ממון מש"ה מהני בי' שטר עיי"ש. וא"כ בעברי' דאין גופה קנוי שפיר מהני שטר משא"כ בעבד עברי. ד) ובקדושין (דף כב ע"א) תני אף בחליפין. והקשה המקנה הא חליפין לא מהני בעכו"ם. וא"כ היכי נקנה עבד כנעני בחליפין. ותי' דמיירי ע"כ שלקחו מישראל. עיי"ש: ונראה שיש להוכיח כדבריו מהא דפריך לקמן (דף הנז') אלא לתנא ברא ניתני משיכה. וקשה דלמא סובר שמואל כר"ל דמעות קונות ד"ת וא"כ בעכו"ם מעות כמבואר בבכורות (דף יג) ולכן אין עבד כנעני נקנה במשיכה וע"כ בלקחו מישראל:

ואגב אכתוב בהא דאמרינן שם (דף טו) עבד כנעני דנקנה בכסף מנ"ל. והיינו דהוי אמינא דיהי' נקנה במשיכה כמטלטלין. ובזה י"ל הא דאמרינן אשכחן עכו"ם דכל קנינו בכסף. וזהו למה דמבואר ביבמות (דף מה) דעכו"ם אינו קונה לגופו אלא דהוי כמשכון. והא דעת הנמוקי יוסף דבמשכון לא מהני משיכה ועיין בקצות החושן (סי' עב). וא"כ הכוונה דווקא עכו"ם שכל קנינו בכסף ולכן כיון דלא שייך בי' משיכה מעות קונות וכמ"ש התוס' כה"ג לענין מציאה ומתנה דבליכא כסף משיכה קונה ה"נ להיפך ואכמ"ל:

ה) עיין ב"מ (דף מז) פלוגתא דרב ולוי אי בכליו של קונה או בכליו של מקנה דלוי ס"ל בכליו של מקנה דבההוא הנאה דמקבל ממנו גמר ומקני לי' והקשה הר"ן בקדושין (דף ו) דלמה בקדושין בעינן אדם חשוב. ותי' דההוא הנאה אינו שוה פרוטה ובחליפין דלא בעי שוה פרוטה שפיר מהני משא"כ בקדושין הא בעי שוה פרוטה יעיי"ש והקשה השעה"מ פ"א מה' מכירה א"כ בקונה קרקע ואומר הילך מנה ותקנה לך שדי אפילו באדם שאינו חשוב מקני קני וא"כ הו"ל להר"ן ליישב דברי רש"י באופן זה דמה שלא פי' דקאי נמי אהילך מנה ותקנה לך שדי דבאדם חשוב מקני קני משום דגבי ממונא לא בעינן אדם חשוב והניח בצ"ע עיי"ש:

ולפענ"ד לפי מה שהקשה הקצות החושן (סי' קץ) הא אפילו ללוי מ"מ בעינן כלי וא"כ אמאי מהני אם נתן לו מנה ואמר תקנה לך שדי יעיי"ש דלפי דעת הר"ח אינו ממעט רק פירות דהולכין לאיבוד ולכך בעינן כלי שיהי' דבר המתקיים אבל דבר שאינו הולך לאיבוד אף שאינו כלי חשוב ככלי עיי"ש דמה"ט מהני לדעת הר"ח באדם חשוב שיהי' הנאת דבר המתקיים דיחשב ככלי אבל באדם שאינו חשוב נהי דיש הנאת זמנית אבל אין הנאת דבר המתקיים ולא עדיף מפרי דלא עבדו חליפין עיי"ש. וא"כ מה"ט גם בקרקע בעי אדם חשוב אף דלא בעי שוה פרוטה דקונין בכלי אף שאין בו שוה פרוטה אבל מ"מ הא בעי דבר המתקיים ככלי ורק דל"ב שוה פרוטה. ואמנם בכלי ל"ב אדם חשוב דהא הוי כלי ודבר המתקיים משא"כ בקדושין בעי אדם חשוב שיהי' שוה פרוטה וצדקו דברי הר"ן ונכון:

ובזה מיושב מה שהקשה בקונטרס עלי זית לדעת הר"ח הנ"ל מה פריך בע"ז (דף סג ע"א) והא מחסרה משיכה דנימא דהנאת ביאה חשוב ככלי וקונה מדין חליפין וכמו באדם חשוב דמהני לדעת הר"ח משום דהנאה חשוב ככלי עיי"ש: ולהנ"ל שאני הנאת ביאה דאינה הנאה המתקיימת דחלפה הנאתו ועברה משא"כ אדם חשוב דמחשב בכך לעולם ויש הנאה המתקיימת והוי ככלי כמ"ש הקצוה"ח גם הא מוקי לה בזונה כותית ולא מהני חליפין בעכו"ם וכמו דמסיק הש"ך בחו"מ (סי' קכג) ואכמ"ל:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה