אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן יג

סימן יב

:

א) דעת התורת חיים (חולין דף קכ ע"א) דבליעה מחשב שלא כדרך אכילה ורק דגבי מצוה יוצא אפילו שלא כדרך אכילה ולהכי ס"ל לרבא בפסחים (דף קטו) דבלע מצה יצא עיי"ש ובשו"ת נוב"י חיו"ד (סי' לה) השיג עליו בזה יעיי"ש:

ולכאורה יש לתמוה עליו מהא דמכות (דף טז) גבי אחד חי וא' מת דפירש"י שבלע שרץ המים וכשבולעו הוא מת. עיי"ש הרי דחייב באיסורין בבליעה. ואי בליעה חשיב שלא כדרך אכילה הא קיי"ל דכל איסורין אין לוקין עליהם שלא כדרך אכילתם:

אך י"ל דהכא הוי כדרך אכילתו משום דזוטר כ"כ דרכו גם בבליעה ודווקא היכי דנפיש דדרכו באכילה חשוב בליעה שלא כדרך אכילה משא"כ בזוטר: ובזה מיושב קו' התוס' דלמה נקט ה' דאפילו חדא נמלא ויש בו כזית לוקה ה' משום ברי' וא' משום נבילה יעיי"ש:

ולהנ"ל ביש בו כזית וכיון דאיירו שבלעו אינו לוקה עלי' משום נבילה דהוי שלא כדרך אכילה ומיושב קו' התוס' לנכון:

והנה בלא"ה יש לתרץ קו' התוס' הנ"ל דלשיטת רש"י דפי' אחד חי וא' מת דחי היינו חי ממש ולא כהתוס' שפי' דחי היינו שלם דהא רש"י ז"ל כתב שם וכשבלעו הוא מת יקשה מה שהקשה שם בגליון הש"ס מדברי רש"י חולין (דף קב) וכוונתו דאמרינן שם אכל צפור טהורה בחיי' בכ"ש הא כשבלע הוא מת ועיי"ש שתי' דנחלה זוטרי חיותי' משא"כ צפור אלים חיותו ואינו מת בבליעה יעיי"ש ולפ"ז מיושב קו' התוס' דבנמלה שיש בה כזית הרי אלים חיותו ואינו מת ושוב אינו חייב משום נבילה בבליעה דאינו מת בבליעה: ב) ובעיקר דברי התורת חיים הנז' נראה דאינם מוכרחים מלבד מה שסתר בנוב"י שם דבריו הא מחולין (דף קב) מוכח דלא כדבריו דהא ע"כ איירי בבליעה דאל"כ הא מיד שלועסו מת ואיך משכחת לה בחיי' בכ"ש ומבואר דבליעה חשוב כדרך אכילה. ועוד מוכח מגמ' ערוכה יומא (דף פא) זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ובא חבירו ואכלו הראשון משלם קרן וחומש. וכתב שם רש"י דגם זה הוי כדרך אכילה. *) וכן מפורש בכתובות (דף ל ע"ב) שתחב לו חבירו לבית הבליעה הרי דחייב מיתה על הבליעה בתרומה ועיין בנוב"י (סימן קטו **) ובצל"ח ברכות (דף לח) ואכמ"ל:

ג) ובירושלמי פ"ו דנזיר (הלכה ) רבי בא בעי כזית מצה שחלקו בפיו ואכלו תפלוגתא דר"י ור"ל ועיי"ש היטב. ולכאורה קשה דא"כ דלא משכחת לר"ל אלא בבלע וכמו דאמרינן בחולין (דף קג ע"ב) בגרימתא זוטרתי ופירש"י דאין אדם לועסו אלא בולעו ובאמת אמרינן בפסחים (דף קטז) בלע מצה יצא. ובלע מרור לא יצא. ולר"ל דלא משכחת לה כי אם בבליעה דחלקו מבחוץ ומבפנים לא הוי אכילה. וא"כ איך יציור זה במצה ומרור ומה בעי בירושלמי וצ"ל דר"ל פליג ע"כ אברייתא דאכלן לחצאין ובע"כ דפליג גם אהא דאכלו בלא מתכוין ור"ל ס"ל מצות צריכות כוונה בפסחים (דף קיד) וה"נ י"ל דפליג אדין ***) דבלע מרור לא יצא:

אך יש להעיר בהא דפסחים (דף קטו) דהלל הי' כורך פסח ומצה ומרור. והקשה המרדכי הא אין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים ותי' דבמרוסק מחזיק יותר ולר"ל קשה דע"כ צריך לבולפו שלם וה"נ הג' זיתים צריך לבלוע שלמים וקשה כנ"ל. ואולי דבירושלמי פ"א דחלה (הלכה ע"א) ) יש פלוגתא בזה אי הי' כורך גם פסח ואיתא שם דרבי יוחנן הי' כורך רק מצה ומרור ושני דברים היא דמבטלין אחד ואין אחד מבטל חבירו. וא"כ בב' זיתים מחזיק וא"ש אך הא התוס' דאמאי בלע מצה יצא דלבטל המרור את המצה כיון דידי מרור לא יצא. ותי' דזה דווקא במרוסק ולא בשלמים וא"כ אמאי פליגי רבנן על הלל הא לר"ל ע"כ דמוכרח לבלוע שלמים ובשלמים אינו מבטל. ואמנם למ"ש דר"ל ע"כ ס"ל דגם בלע מרור יצא לק"מ קו' התוס' ואכמ"ל:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה