אור ברסלב

ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר

סימן טז

סימן טו

בימה:

א) הראב"ד בפ"ג מה' עבודה זרה כתב דהא דעושין בימה של עץ למלך ביום הקהל וליכא איסור משום לא תטע וגו' כל עץ משום דלשעה הי' ועיין בירושלמי פ"א דמגילה דפריך ולעבדי' מאתמול ומשני משום לא תטע וגו' הרי דאסור גם לשעה:

ונראה דתליא בפלוגתא המבוארת בירושלמי שבת פרק כלל גדול אי בנין לשעה הוי בנין או לא. ויש לומר דירושלמי הנ"ל קאי למ"ד דבנין לשעה הוי בנין. אמנם אנן קיי"ל דבנין לשעה לא הוי בנין ונכונים דברי הראב"ד ז"ל:

והנה יש להעיר אמאי לא הי' מותר ביו"ט דהא התוס' בשבת (דף צה) תמהו דמגבן משום בנין א"כ יהי' מותר לבנות ביו"ט משום מתוך ומה שתי' דהוי עובדא דחול ואסרו מדרבנן הא אין שבות במקדש. וי"ל דמשום הכי כתב הרמב"ם משום תקיעה ואכמ"ל:

ב) ועיין בהפלאה כתובות (דף ז) דלמה מתיר ר"י לבעול ביו"ט הא ס"ל כר"י דדבר שאינו מתכוין אסור וא"כ אסור משום בנין ואפילו אינו מתכוין לעשות כלי הא דבר שא"מ אסור עיי"ש:

ונראה פשוט דהא הקשו תוס' בשבת (דף צה) דיהי' מותר בנין ביו"ט משום מתוך שהותר מגבן. ומה שתי' שם לא שייך הכא]. וא"כ מותר משום מתוך דהא צורך מצוה חשוב צורך קצת וכמ"ש התוס' ואכמ"ל:

ג) ודרך אגב אמרתי להעיר בהא דביצה (דף יב) דס"ל דב"ש דאין מוציאין את הקטן ואת הלולב לרשות הרבים דלית להו מתוך. *) והקשו האחרונים דא"כ לב"ש למה גזרו ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת לתקוע בשופר משום שמא יעברנו הא אם כן גם ביו"ט נגזור. ומה שתי' הטורי אבן דביו"ט דאיסור לאו לא גזרו אינו מספיק דהא רבה אין מחלק בין איסור לאו לאיסור כרת עיין יבמות (דף קיט) וקשה כנ"ל:

אך נראה דבלאו הכי קשה לר"א דס"ל מכשירי מצוה דוחה שבת א"כ אפילו אם יעברנו לא יעשה איסור וכמו דפריך הכי בפסחים (דף סט יעיי"ש דמה שתי' הש"ס שם לא שייך הכא. וצ"ל כמו שכ' הראשונים ז"ל דמש"ה גזרו בשופר ולא במילה משום דשופר ס' שמא אין היום יו"ט משא"כ מילה ודאי לא גזרו [ובזה יש ליישב דברי הרי"ף דפסק דספק בן ז' אין מחללין עליו את השבת. והקשו עליו הא בשבת (דף קלו) פריך מימהל היכי מהלינן דלמא נפל היא דכל שלא שהה ל' יום באדם ס' הוי ומשני דמהלינן ממ"נ אם חי שפיר מהיל ואי לאו מחתך בעפר היא וא"כ ס' בן ז' אמאי לא נמהלי' ממ"נ כסברת הש"ס. ולפי הנ"ל י"ל בשלמא כל הולדות לא שייך גזירה דרבה משום דודאי מצוה כנ"ל ואף דדלמא נפל היא. מ"מ התורה גזרה למול כל הנולד לשמיני ומקיים מצות התורה גם אי נפל היא. משא"כ ס' בן ז' דספק הבא במקרה שפיר יש לגזור משום דרבה] עיי"ש וא"כ אף דס"ל לר"א דמכשירי מצוה דוחה שבת היינו במצוה ודאי אבל לא בספק מצוה ויו"ט **) של ר"ה הוי ספק שמא אין היום יו"ט. ומבואר בשבת (דף קל) דב"ש ס"ל בזה כר"א עיי"ש דפעם אחת שכחו ולא הביאו איזמיל וכו' חדא דר"א שמותי ופי' התוס' דאזיל בשיטת ב"ש ועיין תוס' ביצה (דף לד) דפריך מב"ש על ר"א וא"כ ביו"ט לא גזרינן שמא יעברנו משום ממ"נ אי היום יו"ט הא מכשירי מצוה דוחין ואי אין היום יו"ט מותר להעביר ואכמ"ל:

ועיין שבת (דף קלז) ס"ל לר"א טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה חייב וא"כ בודאי גם אם יעבור יהי' טעה בדבר מצוה אבל בספק שמא אין מצוה והוי טעה בד"מ ולא עשה מצוה ואכמ"ל:

ב) ואגב אכתוב מה דקשה לי לדעת המרדכי דאפי' אי מצוין על שביתת בהמתו היינו אם הבהמה עושה מלאכה שיש בה סקילה. אבל אם עושה הבהמה מלאכה שאין בה אלא לאו אין מוזהר. וקשה לי מהא דשבת (דף יח) לב"ש דס"ל שביתת כלים דאורייתא נר גיגית וקדרה היכי שרי הא י"ל דס"ל הבערה ללאו יוצאת ואינו מצוה על השבתתם. [אך עיין סנהדרין (דף סח) איך מניחין איסור סקילה מבואר דר"א אית לי' הבערה לחלק יוצאת ור"א בשיטת ב"ש בכל מקום] אך י"ל הא מבואר בפסחים (דף מז) המבשל גיד הנשה ביו"ט ואוכלו לוקה חמש. ואחת משום הבערה ומבואר דעת הריב"א פסחים (דף ה) דאי לאו יוצאת אינו אסור ביו"ט ומוכח דברייתא סוברת דהבערה לחלק יוצאת והא מוקי לה כב"ש ומוכח דב"ש ס"ל הבערה לחלק יוצאת ואכמ"ל:

תוכן העניינים

ספר זרע אברהם (לופטביר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה