ספר זרע אברהם (לופטביר)· רבי אברהם לופטביר
סימן ח
אישתני דינא:
א) בסנהדרין (דף עא ע"א) סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק ומשום דאישתני דינה אישתני מיתתה עיי"ש ויש להסתפק אם גם הבועל ידון בחנק כיון דאילו עביד השתא לאו בר סקילה. או דלמא דבדידה דאישתני גופה אישתני נמי דינה ומיתתה ולא בדידי':
ויש להביא קצת ראי' מהא (דדף מה) תרגמא ר"ח בבת כהן ובועלה והשתא הא משכחת לה גם בבת ישראל כה"ג דהיא נדונית בחנק והוא בסקילה ומצאתי אח"כ שהעיר בזה ההפלאה בסוגיא דמוציא שם רע. אך למה שהעיר בס' מנחת אהרן שם דר"ח קאי למ"ד דבעינן שיהי' שוין במיתה אחת עיי"ש א"כ לדידי' פשיטא דהוא נידון ג"כ בחנק דאל"כ יפטור לגמרי ואכמ"ל: והנה אם נימא כנ"ל יש להבין דברי רש"י סנהדרין (דף) ) ד"ה לאחיו כו' שכתב דכל היכי דבעדותן מחייבין איש ואשה וכו' לא הוקשו. ולכאורה הא לא משכחת לה זה אלא בבת כהן ובועלה. ומה זה דכתב דכל היכי ולפי הנ"ל הא משכחת לה גם בבת ישראל וכגון דסרחה ולבסוף בגרה דהיא בחנק והוא בסקילה וז"ב:
ומה שהקשה ההפלאה על זה דהא בעינן שיהי' שוין במיתה אחת והכא הבועל בסקילה והיא בחנק. ונמצא דאין שוין במיתה עיי"ש יש ליישב בפשיטות למ"ש המוהרש"א בקדושין (דף י) גבי בא עלי' עשרה אנשים וכו' הראשון בסקילה וכולן בחנק. והקשה דהא אין שוין במיתה אחת דהיא בסקילה וכולן בחנק ותירץ דהא היא נתחייבה באמת חנק. ורק דנדונית בחמורה. ע"כ חשוב שפיר דשוין במיתה אחת עיי"ש:
ולפ"ז אתי שפיר גם הכא דהא הוא באמת חייב חנק על גמר ביאה רק דנדון בחמורה. ושפיר חשוב דשוין במיתה אחת. כנ"ל:
ומיושב ג"כ לפ"ז קו' התוס' סנהדרין (דף סו) ד"ה שהקשו בבת כהן ובועלה הא אין שוין במיתה אחת. ולפי הנ"ל מיושב כיון דהיא חייבת ג"כ על גמר ביאה חנק רק דנדונת בשריפה החמורה שוב חשוב שוין במיתה וכאמור:
ב ובגיטין (דף מג) חצי' שפחה וחצי' בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה גמרי קדושי ראשון עיי"ש:
ונראה דגם בזה הדין דאם זינתה בעודה שפחה ואח"כ נשתחררה כיון דגם בעודה שפחה היא אשת איש לענין מלקות. וא"כ כשנשתחררה אמרינן אישתני דינה ואישתני מיתתה. דבשלמא למ"ד פקעו שפיר י"ל דלא שייך אישתני דינה. דכיון דלא נפקעו רק מכאן ולהבא וכמו שכתב באבני מלואים (סי' מ"ד) עיי"ש א"כ הוי כאשת איש שזינתה ואח"כ נתגרשה דלא שייך אישתני דינה כיון דהשתא אינה אשת איש. משא"כ למ"ד גמרי קדושי הראשון הרי מעיקרא היתה אשת איש והשתא אשת איש ואישתני דינה אישתני מיתה: ולפ"ז יש להעיר דהיאך מביא קרבן דלמא ישחררה רבה. וכמו דפריך בירושלמי פסחים פרק האשה (הלכה) ) מעתה איך ימנה על פסח דלמא ישחררנו רבו ונמצא הקדש פסול מעורב בעבודה:
אך למה שכתבתי די"ל דלא אמרינן אישתני דינה רק בדידה אבל הבועל תמיד נדון בסקילה. וא"כ ניחא דהוא מביא קרבן דבדידי' ל"ש אישתני כיון דלא נעשה בי' שום השתנות מה שא"כ בדידה דנשתחררה ואתי שפיר: