אור ברסלב
ספר זכרון שער יא › חלק ראשון

ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי

שער יא · חלק ראשון

שער יא

ועתה אבאר בפעלות המחֻלים. ואבאר בתחלה כי יש תיבה שימצאו בו שני בנינים: בנין קל ובנין חזק; "שָׁמַר" בנין קל, "מְשַׁמְּרִים הַבְלֵ[י] שָׁוְא" (יונה ב ט) חזק, כי אם היה מהקל היה שׁוֹמְרִים. ויש תיבה שנמצאו בה שבעה בנינים: "פָּקַד" בנין קל, "פִּקֵּד" בנין חזק – "יְיָ צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה" (ישעיהו יג ד), ומבנין הפעיל "וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ" (בראשית לט ד), ומבנין נפעל "לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר לא מט), ומבנין התפעל "וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן" (שופטים כ טו), ומבנין הפעל "הׇפְקַד אִתּוֹ" (ויקרא ה כג), ומבנין פועל "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" (שמות לח כא), הרי נמצאו כל בנינים. ונמצא מורכב משני בנינים, מבנין הפעל והתפעל: "לֹא הׇתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם" (במדבר א מז), ומן הֻפעל והתפעל: "הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב" (ישעיהו לד ו), ודגשות הד' לחסרון ת' התפעל, והיה דינו דגשות השי"ן להכרת התפעל, כאשר פירשתי בפירוש תנ"ו אלי"ה (שער ה). ומשרש חָלָה נמצאו ז' בנינים: "חָלָה" קל – "וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וַיָּחַל" (מ"ב א ב), "חִלָּה" כבד, כמו "אֲשֶׁר חִלָּה יְיָ בָּהּ" (דברים כט כא), ומהפעיל: "וְגַם אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכּוֹתֶךָ" (מיכה ו יג), ומנפעל: "מַכָּה נַחְלָה" (ירמיהו יד יז), "וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף" (עמוס ו ו), והתפעל: "וַיִּתְחָל" (ש"ב יג ו), ופועל: "גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ" (ישעיהו יד י), והפעל: "וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הׇחֳלֵיתִי" (מ"א כב לד), הרי שבעה בנינים במלה אחת מענין אחד, מה שאין כן במלת פָּקַד כי עניניו משֻנים. ויש בלשון דִבּוּר מבנין קל: "אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ" (יונה ג ב), ואין שם הִפְעִיל – הִדְבִּיר, ויתכן לדבר בו מבנין קל: "דָּבַר", "דָּבַרְתָּ", "דָּבַרְתִּי", "דָּבְרָה". הפועל: "דּוֹבֵר", "דּוֹבְרִים", "דּוֹבֶרֶת", "דּוֹבְרוֹת". הפעול: "דָּבוּר", "דְּבוּרָה", "דְּבוּרִים", "דְּבוּרוֹת". והצווי: "דְּבֹר", "דִּבְרִי", "דִּבְרוּ", "דְּבֹרְנָה". המקור: "דָּבֹר תִּדְבֹּר". אית"ן: "אֶדְבֹּר", "יִדְבֹּר", "תִּדְבֹּר", "נִדְבֹּר". וכן מלשון ברכה מבנין קל: "בָּרַךְ", "בָּרְכוּ" כמו "שָׁמְרוּ". פועֵל: "בּוֹרֵךְ", "בּוֹרֶכֶת", "בּוֹרְכִים", "בּוֹרְכוֹת". הפעול: "בָּרוּךְ", "בְּרוּכָה", "בְּרוּכִים", "בְּרוּכוֹת". צווי: "בְּרוֹךְ", "בִּרְכִי", "בִּרְכוּ", "בְּרֹכְנָה". המקור: "בָּרוֹךְ" בחולם – "וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם" (יהושע כד י). אית"ן: "אֶבְרֹךְ", "יִבְרֹךְ", "תִּבְרֹךְ", "נִבְרֹךְ". ויש מלה נרכבת מבנין קל ומבנין פִעֵל החזק, והיא "וְאֵסָעֲרֵם" (זכריה ז יד), תחלתה מן וְאֶסְעֲרֵם בשקל "אֶשְׁמְרֵם", ומן הס' והלאה כדרך פִעֵל החזק: אֲסָעֲרֵם כמו "אֲבָרְכֵם". ויש מלות בפעלים הבודדים משתי תיבות: "חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל" (ירמיהו כ ז) – חזקת יותר ממני; "בָּנַי יְצָאֻנִי" (ירמיהו י כ) – יצאו ממני; "וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ" (שופטים טז ג) – ויסע עמם, עם הדלת ועם הבריח; "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר" (ישעיהו לה א) – ישושו עמם. ויתכן "יְשֻׂשׂוּם" כמו "יְשׂוּשׂוּן", מ' בעבור נ'. ויש מלה נרכבת מזכר ומנקבה, והיא "מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן" (ירמיהו ח יח), הפועֵל ממנו "מַבְלִיג" לזכר, "מַבְלִיגָה" לנקבה, ובכינוי הי' היה "מַבְלִיגִי" לזכר, "מַבְלִיגָתִי" לנקבה, וכאשר אמר "מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן" בנה אותו מן "מַבְלִיגִי" ומן "מַבְלִיגָתִי", והיו"דין שבו מן "-גִי" ו"-תִי" תוספות, כי' "חֹצְבִי מָרוֹם" (ישעיהו כב טז), "שֹׁכְנִי סְנֶה" (דברים לג טז), ולנקבה בתוספת י' כיו"ד "גְּנֻבְתִי יוֹם" (בראשית לא לט), "אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ" (הושע י יא). וכן הפשט במלת "מַבְלִיגִיתִי": אם יש איש מבליג או אשה מבליגה ומתחזקת עלי יגון, אני אומר להם ש"עָלַי לִבִּי דַוָּי", כדי שיורונו היאך הם עושים ואעשה כמותם. וכן מלת "בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי" (תהלים פח יז) מורכב מן "צִמְּתוּנִי" ומן "צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי" (תהלים קיט קלט), כי ימצאו בלשון הקדש פעלתוני, הפעלתונו, כמו "לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם" (במדבר כא ה). וכן "תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף" (דברים לג טז) מורכב מן "תָּבֹא" ומן "בָּאתָה", ויכול להיות שיהיה ענינו: "רְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה", תָּבֹא אַתָּה "לְרֹאשׁ יוֹסֵף". "וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי" (ש"א כה לד) מן "וַתָּבֹאִי" ומן "בָּאת" לנקבה, או "וַתָּבֹאִי אַתְּ".

תוכן העניינים

ספר זכרון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה