ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי
שער י · בנין הופעל
זה יקרא כמו כן 'בנין שלא נזכר פועלו', והוא משמש לבנין הפעיל, כי כל בנינו בתוספת ה': "הׇשְׁלַךְ", "הׇשְׁלְכָה", "הׇשְׁלְכוּ", וכן בכאן אחדים קבוץ שפתים וחטף קמץ: "וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ" (דניאל ח יא) בשורק, "אֲשֶׁר הׇפְקַד אִתּוֹ" (ויקרא ה כג) בחטף קמץ. ואין בבנין זה לא פועֵל ולא פעוּל ולא צווי, ויש מקור: "הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ" (יהושע ט כד). אית"ן: "אֻשְׁלַךְ", "יֻשְׁלַךְ", "תֻּשְׁלַךְ", דינו "אֲהֻשְׁלַךְ", "יְהֻשְׁלַךְ" "תְּהֻשְׁלַךְ". ודע כי כל בנין פֻעל שהקדמנו אות אית"ן שבאית והקבוץ בפ', אך בנין הׇפְעַל הֻפְעַל הקבוץ באות האית"ן: "אֻשְׁלַךְ", "יֻשְׁלַךְ", "אׇשְׁלַח", "תׇּשְׁלַח". וכאשר תהיה הפ' מאתיות אחה"ע שהם מן הגרון ואין דרכם לעמוד במקום צר כי ירחיב גבולם ויהיה הקבוץ בפ', כמו "יׇעֳמַד חַי" (ויקרא טז י), "יׇחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ" (עזרא י ח), כי לולא אות הגרון היה הקבוץ ביו"ד. וכן תמצא דרך זה בפעולים שהם מבנין הפעיל: "הִשְׁלִיךְ", "הִגְדִּיל". "הָיָה מׇעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה" (מ"א כב לה), וכן יאמר מלשון חרם "מׇחֳרָם", ומלשון חזקה יאמר "מׇחֳזָק", והאומר מוּחֲזָק, מוּחֲרָם, מוּעֲבָר, טועה בהם, אלא מׇעֳבָר הגובר.