ספר זכרון· רבנו יוסף קמחי
נספח א
שלשה בתי שיר על נקוד הצווי עם פירושם
בְּצַוּוֹתְךָ בְּעֵי"ן פָּעַל בְּפָתַח / חֲרֹק פִּיהוּ בְּהוֹסֵף הֵ"י בְּסוֹפוֹ
וְאִם תַּחְלֹם בְּחֶסְרוֹן הֵ"י לְצַוּוֹת / זְכֹר בָּהֵ"י לְקׇמְצוֹ אַף לְחׇטְפוֹ
קְרַב וּמְכֹר עֲרֹךְ וּנְטֹר [צ"ל וּנְצֹר] אֱסֹף שִׂים / לְנׇכְרִים נַחֲשֹב אֵיפֹה וְאֵיפֹה
אלו החרוזֹת יסוד הר"ר יוסף קמחי.
וזה פתרונם: זה הכלל, כשתעשה צווי מן הפעלים שעי"ן פעל שלהם נקודה בפתח, כגון שְׁמַע, שְׁלַח, שְׁכַב, כשתטיל ה"י בסוף הצווי אז תנקד פ"א הפעל בחירק, כמו שִׁלְחָה, שִׁמְעָה, שִׁכְבָה. ואם עי"ן הפעל נקודה בחולם בחסרון הה', כגון שְׁמֹר, שְׁפֹט ודומיהם, כשתטיל ה"י בסוף הצווי פ"א הפעל בחטף קמץ, כגון שׇׁמְרָה, שׇׁפְטָה. בר מן ה': קְרַב וּמְכֹר נְצֹר ועֲרֹךְ, אֱסֹף, מתנכרים הם מן האחרים, כלומר קְרַב נקוד עי"ן הפעל [פתח], ועי"ן הפעל מן קְרַב זהו רי"ש, והיה לו לומר בתוספת הה' קִרְבָה, ומצינו "קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ" (תהלים סט יט), והוא מן המתנכרים. מְכֹר גם הוא מתנכר, שעי"ן הפעל שלו בחולם, ובתוספת הה"א היה לו להנקד פ"א הפעל בחטף קמץ ולומר מׇכְרָה כמו שׇׁמְרָה, וגם בתוספת הה' מצינו אותו בחירק: "מִכְרָה כַיּוֹם" (בראשית כה לא), כי הוא מן המתנכרים. וכן עֲרֹךְ בתוספת ה"א היה לו לינקד בחטף קמץ, והיא נקודה בצרי: "עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּבָה" (איוב לג ה). ונְצֹר כמו כן היה לו לינקד בחטף קמץ – נׇצְרָה כמו שׇׁפְטָה, וקרא כתיב "אֶסְפָה לִּי" (במדבר יא טז), והצרי דומה לחירק, כי הצרי ממשקל כבד כמו החירק. ועל זה יסד הר"ר יוסף קמחי אביר הדַוְקנים אלו שלשה הבתים.