אור ברסלב
ספר התמונה תמונה שניה

ספר התמונה

תמונה שניה

תמונה שניה - הקדמה

ספר התמונה השניה:

אות א:

אלף מורה כתר כי בו אהי"ה המהווה כל, והוא עליון על כל כי בו צדק עליון ותחתון ושם הצורה אכתריא"ל י"ה ה' צבאות, וציורו כולל שנים כרובים זהב והקול בתווך כענין ו' קולות מקול אחד והם לא שמעו כי אם קול אחד כמו דכתיב ותמונה אינכם רואים זולתי קול, ומה הקול כענין והאלהים יעננו בקול באותו הקול דכתיב קול ה' בכח כי הקול א' שמו צדיק, והנה עזרא הסופר שהיה כותב כל האותיות בקולמוס אחד כי לא היה חושש כל כך בצורות כי היה מקובל בהם וחיכם בשניהם, והוא לבוש עליון אלף אות התפלין שהקב"ה מניח, ושם נחבא העוז בתוך התפילין ונתעלם בתוך אור הדל"ת כאמור ונוגה כאור תהיה ושם חביון עוזו ושם אור הלבנה כאור החמה וזהו האור הגנוז ביום ראשון דכתיב ויהי אור, והוא כובע ישועה בראש הצדיקים לעתיד לבא. וממשלת נוגה ממנה:

אות ב:

בית נתיבות החכמה והיא החיה של ארבעה פנים ושש כנפים ושני הכוחות האלו אשר הכנפים למטה מן הפנים כי פני האדם פניהן והמה ד' פעמים ד' מרובעות לכל צד והד' אשר לצד הימין שבהן רומז האות דל"ת כי הג' רומזת במקומה כי אין הפנים והכנפים יחד והרביעי היא העשירי הכלולה בכלל ושלשה פנים עיקרה בעבור כי שלשתם קדש ראשית חכמה ראשית עריסותיכם ראשית תבואתה, והיא החיה ההולכת בין האופנים ובה עדות היחוד כענין שאמרו בעי"ן גדולה ודל"ת גדולה של פסוק שמ"ע, והציור מורה ב' כי הרחמים בה ברפיון תחת החסד כי בחסד יכופר עון והוא צדק אשר היא בי"ת לת"ת והיא בית אל. וכח גלגל הלבנה ממשלתה:

אות ג:

היא שער החמשים הקודם לבשל פירותיה כשמה, והיא קודש עליון המקודש בגבורה העצומה המקדשת את כל, וממנה זאת אות הברית לפרות מלשון פרות הבשן ר"ת של בשן השי"ן עולה בחשבון שלש מאות קח העשירית והם שלשים והבי"ת שנים הרי ל"ב נתיבות החכמה, והנון בבינה והוא לגמול חסד כשמה, ונותן עוז ותעצומות לעם. וכח גלגל החמה ומהלכיו ממנה:

וזה ציור הברית:

שדי ש ברית ד אות י קדש:

דשי ד אות ש ברית י קדש:

ידש י זאת ד אות ש ברית:

הוא החסד ושמה אות מהשלושה כי היה אהרן הכהן הגדול מברך את העם ביד ימין כענין היד ה' תקצר ואיננו יד כי היחוד הגמור רומז בה כאשר ידע איש החסד שכתוב ויקרא בשם ה' וגם איש בצידו קרא בשם, ואות זה רמוז ביד והוא הימין ולא השמאל ולא האמצעי ולזה רומז ושאל לו במשפט האורים, והכח הזה נעלה מאוד גדולתו כי הוא נקרא אות לבוש הבדים, וממנה כח כוכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם כח המדה מיכאל כלומר מי בשבעה המדות כמדה זו כי היא כלולה ורובה במקומה שכתוב ורב חסד ויחסה משה לישורון אין כאל, וסוד הדבר כי היא לובשת לבוש שמיני לבוא אל שבת שביעי לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן בשמאל לעורר אהבה ושלום וריעות. וממנו כח גלגל הכוכב:

אות ה:

זאת האות היא רמוזה לה"א של גבורה ולה"א של מלכות לכן הביא פסוק זה לומר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי הוא מביא כל הפעולות לפני כח הד' שהיא רצון ואהבה בחסד כי היד ה' אשר לא תקצר אמצעי לקשר הימין עם השמאל כדי שתעלה לרצון לברית מן הגבורה ואותו ה' שם אהרן בקטורת וזה זכר לברית עליון היד הימין כענין ישימו קטורה באפך כי בחסד ואמת יכופר עון ואותו השם (נ"א הס"ם) הוא גנוז למלאך המות והוא הודיע למשה בעת צורך כשהקטורת עולה בימין כאשר ירים משה ידו ויזכור להם את בריתו והציור בב' סמים ושניהם ממחצב אחת הדומה להם (נ"א ה"ה ד"י וכן משמע מן הפירוש) הרמוז ליד משה. ומכחה כח הלבנה ומיעוט אורה הנשאר במיעוטה להגוף והגנוז לצורך הנשמה כי בה רמוז האור הראשון והאחרון, ושם המדה גבריא"ל המורה על המחצב. ומכח מדה זו אור הלבנה:

אות ו:

וי"ו היא כימי קדם ימי עולם הימים הראשונים, והוא חותם יעקב בצורתו אשר מהם חמה ולבנה לחדשי השנה ולשבתותיה עד השבת הגדול ראש חדש לחדשים כענין החדש הזה לכם זה אלי ואנוהו, וארז"ל המברך ברכת הקידוש לבנה כאלו מקבל פני שכינה בעבוד חידוש העתיד הבא אור הגנוז ליום השבת והוא העומד מן העולם ועד העולם כענין הנה מקום אתי כי כבודו בעצמו מקום לעולמו, וממנו ימים לכל הימים כענין ימים על ימי מלך תוסיף, והוא המאור הגדול וממנו אור הלבנה. וסביב זה האות ז' כתות של מלאכים לא מיכאל ולא גבריאל כי אם מחנה חיות טהורות לאלפים ולרבבות כי ו' פעמים ו' הוא חצי השם כי ו"פ ו' עולה שלשים וששה, והוא חצי השם של ע"ב שכנגדו משפחות בעולם עובדים דבר ומשתתפין השם עם אותו דבר העבודה, ונגדם שרים סביב המדה וחצי השם עובדים דבר עבודה בלי שיתוף, ואותן השרים הן סביב גלגל חמה כי אור החמה מאור המדה וע"ז נאמר כי רגע באפו כי בכל רגע שחמה זורחת השם כועס ולעתיד בושה החמה ועובדיה כי מלך ה' בשם ע"ב והוא אור לכל כוכבי אור, ומשם באות הנשמות לעולם ובסוף הם צרורות בציור החיים, וממנה כח אור החמה והיא מרפאה, והיא עושר וחיים חן וכבוד והיא ריפא אברהם בעבור בריתי:

אות ז:

וציורה מטה אלהים בידו, כי כמשען היה בראש המטה בציור יד וע"ז וירם ידו במטהו ולא אמר מטה אלהים, וכאשר ידע ציור המטה לא ביקש במטה כענין כאשר ירים משה ידו כי ממלא מקומו כענין וזה לך האות כמו על המשקוף והיו לאות על ידך ועל הבתים כי בחוזק יד הוציא, ונשיאת כפים למד אהרן מן החזן המברך את הכלה כי ידו נגד ידו. ושם המדה כח כענין קול ה' בכח והאלהים יעננו בקול, ועל עמוד אחד העולם עומד ושמו צדיק יסוד עולם כי אות הוא בינו ובין הברית כשבת, ואמרו גדולה מילה שמגעת עד כסא הכבוד הנקרא שמים שנאמר השמים כסאי כי יש כסא וכסא לכסא כענין השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, וכעצם השמים לטוהר ועטרת זהב בראשה וסביבה רבבה של מלאכים גבורי כח לשמוע בקול דברו. וכח גלגל חמה ומהלכיה ונתיבותיה ממנה כענין קול רעמך בגלגל וזהו היא ההברה של גלגל חמה:

אות ח:

היא כח שמיני והצורה עשר בכלל ח' והיא עשירי (נ"א והיא שלישי) מעלה ומטה כי הוא אשר לקחו לבוש הבדים (נ"א לחלק) ע"כ ושאל לו במשפט האורים ותומים כי המשפט לאלהים הוא ה' הוא האלהים כענין ויהי חתת אלהים, ושני כוחות הצורה העומדין בין מזרח ודרום ורגליו רגל ישרה ואמרו מאיר דרום זורח מזרח מאיר לבנה זורח חמה ובאו זה כנגד זה ועמדו על הר הזיתים כענין ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים יחד למשפט ואז ושאל לו במשפט וכן ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ושניהם מחצב אחד, והציור הוא חתת אלהים צבאות על האדם ואז השמש לא יאיר לך והיה ה' לך לאור הגנוז. וכח מדת לבנה ממנה:

אות ט:

יסוד והציור מורה בשבת אחרון לשבת ולנוח כל בריה ויהיו שבתות לשבת אחת לפני בא יום ה' הגדול והנורא, כי אור ציורה אינה נמצא בשבתות ואחריו לא יהיה כן כי בסוף ישיג הכל לשבת העליון להיות הציור מדובק והמחצב אחד, כי שני ימים יהיה שינה ותרדמה וביום השלישי יקימנו כענין שנאמר בשלשה בני אדם שישנו ושנים מהם נרדמו בשינה (נ"א בעבור שחסרו בגופם אחד לז' לשלימות נפשם כי העמיקו) והעמיקו בשנתם עד שבאו בצורת הזיי"ן ולא קבלום עברו בצורת הוא"ו ולא עמדו עד שירדו לצורת הטי"ת ועמדו יחדיו שנאמר יחדיו למשפט נקרבה ונמצאו שלימים בדין אמת והשלישי בא עד שער השמים בצדק, ואלו השלשה שינות רומזת לשלשה פעמים של תחית המתים אחד בזמן מתן תורה ואחד שהזכיר הנביא ואחד לעתיד (נ"א אחד של מתן תורה ושנים לעתיד) כי ביום השלישי נאמר יקימנו ונחיה לפניו, והוא השלימות האחרון בדין שבאות ט', וזאת המדה כחה מצרפת הנפש ומשימה באוצר החיים הנצחיים אשר בו הצורה והנפש יושבים במקום הנצחי כי ישרים דרכי ה' ביושר הנצחי צדיקים ילכו בם כענין שדרשו רז"ל והתהלכתי בתוככם שעתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בג"ע ופושעים יכשלו בם ויחזרו כענין דור הולך ודור בא כי אתה נותן יד לפושעים וישובו אל ה'. וצורת האות בית קיבול הברית לצדיקים וכורת ברית לצדיק ולרשע כי לא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו בגלגול עד ועושה חסד לנצח, וזה הכח מזקקת הכסף שבעתים. וגלגל שבתאי מכח מדה זו ומהלכיו ונתיבותיו ומובאיו:

אות י:

וממגד גרש ירחים כי היא עשירית ועליה נאמר והעשירי יהיה קודש לה' הגדול כי ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד בלי שום כינוי ושיתוף, ושמה זאת והיא סימן הברית ועטרת של זהב בראש המלכים וציץ נזר הקדש על המצנפת כצניף הטהור על ראשו והצניף אחד מתכשיטי הכלה כענין באי כלה לקראת חתן והיא נקודה אמצעי של בית ה' דבוקה בציון הקדש קדוש ישראל ועיני השכל ואור הגנוז ונעלם בו התמונה ודמיון כענין ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. ומדתה באור הלבנה:

אלו הן עשר כוחות נוראות עליונות כולם לכח אחד ומהם השפע לכל שאר כוחות של מעלה וכולם הם צורות ומהם כח לספירות והמדות ולמלאכים קדושים נוראים משרתים עליונים צבאות אלהים חיים אל חי רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש, כן גבהו דרכי מדרכיכם כי גבוה מעל גבוה בסוד יו"ד גלגלים וי"ב אחרים הם כוחות נוראות מזהירות ומאירות כל העליונים והם אור לכוכבים ולשרפי מעלה כי צורתם כצורת העליונים שבעה מלבד שלשה שאין כמותן וגם נותנים צורה לאחרים גם הם מן עליונים נלקחים ונשתנים בעבור פעולתם כי ירדו לקשור עליונים ותחתונים להיות אהל אחד ע"כ נשתנו בצורתם כי הא' יו"ד קטן והב' חי"ת קטן והג' עיר הקודש. ונותנין צורה עם חיבור עליון לדעת כי האהל אחד וחיבור אחד בלי פירוד, והנה כל מין מרבה את מינו כי הרב מרבה והסגן בכחו השלישי במינו וכולם בחיבור אחד לבד הקוף שאין לה מן עליונים חיבור. והי"ב כוחות יש להם כוחות לאלפים ולרבבות והם כ"ב כחות נוראות עליונות חיות טהורות והקדוש בתוכן כענין ה' בם סיני בקודש וירד בתוכן בשלש כחות במספר כ"ה הרי כשהכסא שלם השם שלם:

אות כ:

כח הצורה ראשית לו וזה השער לה' מקבלת מכל, ועליה נאמר קול רגלי המבשר ואומר לציון לחבר את האהל כי זאת הכח עשה בהם שפטים אני ה', כי אני רומז למדה אשר לפניו בענין ופסח ה' ממדה למדה כף אחת היא לאמה וכלי שלם. וכח מדת הלבנה ומהלכה ודרכה וחדושה ממנה:

אות ל:

למ"ד ואלף צורתן משונה ומדתן שוה, פעולתן משונה וכחותם שוה, דרכם משונה ומעלתן שוה, (נ"א ודורך על במתי) שמותן משונה ולשונם שוה, מקומם משונה ומעמדם שוה. ויש אומרים כי יש כסא לכסא ומשבחין בשנוי ומייחדין בשוה (נ"א ושתי אותיות זו למעלה מזו ומקבלין זה מזה זה מאל"ף וזה מכ"ף ומייחדין בשוה) והצורה היא כח עליון ושם כינוי הכח אדירירון ה' צבאות יושב הכרובים, כענין וירכב על כרוב והוא מיכאל כח רב חסד הכח המקבל מן אדירירון הלבוש עליון ועליו נאמר גדול אדונינו ורב כח, כי צורת אדירירון קשורה כשלהבת בגחלת והוא מיכאל עם אדירירון (נ"א מיכאל עם אכתריאל) כענין ואתם הדבקים בה' הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו, ואין לך אות שאין לה כח ושם בכחו ולו מלאך ברצונו וכשהוא דבוק ולתבונתו אין מספר, ואור שבתאי מכח הצורה כי מדי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו כי זה כח האדירירון הגבור ומצידו כל שרף בכחו:

אבל האכתריאל הגדול הגבור אשר כל עוף וחיה מצידו והצורה דומה לעליון כי שמו כשם רבו והראשון אלף נותן בו צורה למחנותיה ואף הג' הבאים אחריה ונתדבקו השלשה בשלשה ולא כל הצורך הבאים אחריה בים כענין ויחזו והמבין יבין כי נתחייבו כליה והשלשה נותנין ציור עד סוף התמונה (העשירית):

ושם הראשון אכתריאל י"ה יהו"ה צבאות עד סוף כ"ף (נ"א כי שמו כשם רבו) כי עד שם חצי דרך הכחות ומשם והלאה מתחיל השם האדירירון ה' צבאות שמו, והם השלשה נתנו ציור ושם לחבר צורתן איש על מחנהו לצבאותם ולכחות מתנשאים לרב כח גבורתם ולזה לא השיגו המביטים ואת פועל ה' לא יביטו, והאחד ראה את אכתריא"ל י"ה ה' צבאות יושב על הכסא והביט בכבוד בכתר היקר אשר בקרבו כי היקר הביט יקר ונכבד ונדבק זה בזה והנה אכתריא"ל בו ג' כוחות המעידין בו:

והשני הוא אדירירו"ן הרוכב על הגלגלים ומניעם בכחו הגדול כי גדול אדונינו ורב כח בענין והעשירי יהיה קודש לה' הגדול, וזה הכח המתעלה בגבורה רמה ע"כ בא השני בגבורה רמה וזכה ודקה ונכנס לשלום ומכאן והלאה צר לו הדרך ושב ויצא לשלום, (נ"א עד כאן בא בדרך ישרה ודקה ונפנה ויצא לשלום מכאן והלאה הדרך דק ולא עבה ויצא לשלום):

והשלישי מ מורה על המביט לארץ ומלואה כי ממנה מלא כל הארץ כבודו כי השבת המאיר בתוכה וכל אשר בה, והאות סתום בתוכה להשגיח למקום סתום תחת לארץ כענין בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ועד כאן בא השלישי ומצא האות סתום מכל צדדיו ושניהם רמוזים בפסוק, כי לא ידע מוצאו ונפגע בתוכם:

והרביעי סמ"ך אות סתום וחתום מכל צדדיו העומד לנס עמים גם האות גם הכח כענין עמו אנכי בצרה אנכי ארד עמך מצרימה וארז"ל כ"מ שגלו שכינה עמהן דכתיב בכל צרתם לו צר. וצורת האות כמו עיר הקודש חומת אש סביב לה נאום ה' כי מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל והם אברהם ויצחק כלול זה בזה ויעקב השלם בא מהם והם המשמרות ושלמה עמהם ושואג עליהם כארי והם שומרים על השערים שלא יבוא עוד ערל וטמא בעיר שחוברה לה יחדיו כ"ף וא"ו ששם עלו שבטים ויהיו לנס, ובזה השער בא הרביעי וסבבו והקיפו ולא נפתח לו פתח לצאת כי באו מים עד נפש ולא ידע כי בנפשו הוא ובא בסוף האות הסתום והגנוז ומצא מים ולא ידע בצורתן אם מעליונים אם מתחתונים (נ"א ולא ידע אם הם צוריים) והם סגורים באות הסתום והסגור וחשב שהוא המ"ם הסגור ר"ל מ"ם סתומה וארז"ל תיפח רוחן של מחשבי קיצין והם המים אשר באו עד נפש ויהי מבדיל בין מים למים כשתגיעו לאבני שיש ודובר שקרים לא יכון לנגד עיני כי אין תקוה ואין צורך מ"ם סתומה אלא סמ"ך סתומה (נ"א כי אין צורך מ"ם סתומה עם סמ"ך סתומה וסר מן הדרך, וכבר ארז"ל כי ראה מטטרו"ן יושב על כסא ודן את העולם וכותב זכיותיהן של ישראל שעה אחת ביום וחשב וקיצץ בנטיעות ויצא בת קול ממ"ם פתוחה כלומר מיסוד עולם אשר בסמ"ך הסתומה ואמר שובו בנים שובבים) יצא בת קול מתוך הפתוחה אשר במקום הסמ"ך שובו בנים מהגלות אשר מלת אנכי רומז ע"ז כי פורץ גדר שנאמר ודור רביעי כלומר מלכות ואף על רבעים שובו בנים שובבים חוץ מאחר כלומר כי ארבעה גולים הם שכינה ונפש וארץ ישראל וישראל:

ואלו הם חמש כחות נעלמות ך מ ן ף ץ והמה תעלומות מכל וכל והם נקראים ים המלח וכל אחד על (שני) מעלת נעלמות מכל ולהם ים המלח העליון ונותנים טעם בברית מלח כל אחד לציור בשמו כדי שיהא המאכלות הבאות לפני המלך כטעם המלח העליון כענין שאמרו כי הטעם בשמה והם טובים למלך ונח בטעמם כענין על כל קרבנך תקריב מלח כי ראש כל קרבן כליל לריח ניחוח והמלח שהוא ברית עולה כליל ע"כ הכח שהיא בשם הכף ראשון כ"ף שכינה שלמטה כי היא בית קיבול לכ"ף שלמעלה המשפיעה ע"כ היא פעם רפה ופעם דגושה בעבור שם הכח הנקרא צדק והעליונה רפה תמיד:

הכח השני נותן מלח בשם ציור שלו בעבור הזרעים והצמחים אשר בעולם השפל אורות וטובות אשר בצדק וטעם טוב להיות דבר בעתו מה טוב גם לימים ולרגעים וזמנים וספורים להיות מלח ברית וקיום להם שנאמר עוד כל ימי הארץ:

הכח הג' עליון ורם על כל נותן מלח בצורה כשמה כי שמה יובל העליון הקרן הארוך בכח החי"ת כי ממנו אלהים קדושים ונוראים ורוצים מלח מן הקרן הארוך בברית עליון כענין וה' אלהים בשופר יתקע כי ה' האלהים ובא המלח עד השופר לתקן התקיעות על סדר המדות כטעם מלח וברית עליון כענין וה' אלהים בשופר יתקע:

כח הרביעי נותן מלח וכח בצורה כשמה גם לכל כחות הקדושים מלאכים עליונים חיות ושרפים ואופנים ולכל מרכבות המולים וגלגלים כוכבים ומשרתים ולהיותן עושים רצון קונם בברית מלח כל אחד בשליחותו איש איש על עבודתו ונמשך המלח עד כח הכוכבים ומהלכם וחוקותם כענין הידעת חוקות השמים:

הכח החמישי נותן מלח ממולח ביד כל גבורה רמה וחזקה קדושים עליונים ונוראים יודעי דת ודין משתמשים כעם טעם המלח וברית עליון:

אות מ:

מ"ם הצורה הזאת היא פתוחה מלמטה כי השגחתם בשפלים ובמקום הסתום אשר בין הארץ כענין אני ה' בקרב הארץ. וכוכב צדק מכח האות הזה, וכפול בעבור הצדק השני הרודף זה את זה והכח האלף תפש למ"ד והלמ"ד תפש מ"ם והמ"ם תפש את הסתום במקום סמ"ך הסתום כי הסמ"ך שב במ"ם והכל קשור זה בזה קשר אחד ליחוד אחד:

אות נ:

בזה הכח מדת אלהים האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו ובכח הנעלמת באור הראשון הגנוז לנשמות וממנה היא החי"ת (נ"א הנו"ן) בצורתה כי לבוש הבדים לבושה אשר ממנה בגדי הבד ובגדי כהונה ובגדי הקודש ושמנה בכלל עשר הנקראים קדש וכהן עליון מקבל מתנה ונותן בקרבן הברית. ודרכי הלבנה וכחותיה ממנה:

אות ס:

וזה הכח הצורה סתומה וחתומה בסוד כח נורא עליון כ"ו בצורתה, הכף רומז לכנסת ישראל ולה' אחרונה, הו' לששה אלפים ומן הששה לקח הוא"ו כי ביום פקדי ופקדתי פוקד עון אבות על בנים ועל רבעים ודור רביעי ישובו הנה ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה' לשם הגדול ולעתיד ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. ברביעי שבו נתלו המאורות ושאל לו בצורה מהם והם משפט וצדקה בארץ ע"כ סמ"ך דוגמת צורת החי"ת ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ואמר החכם ודבר בעתו מה טוב והדבר נעלם וסתום לא ניתן לבאר כי אם זכו אחישנה לא זכו בעתו מה טוב, ועל אותו העת הטוב נאמר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ונאמר כי כולם ידעו אותי ונאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר זאב וטלה ירעו כאחד לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי ואחר כך תהיה אור הלבנה כאור החמה והאות עומד בנס והעיר ירושלים משענתה עליה עד בא יום ה' הגדול והנורא שהוא ציור חי"ת כדוגמת סמ"ך כי בשנה הרביעית שהוא היין הטוב והנעים סומך ד' לכל הנופלים כענין כל פריו וזה הסוד סתום ומוסגר בצורת האות והעיר משענתה על הצורה עד שיפוח היום ונסו הצללים וגו' כי ינטו צללי ערב וכשורפין חמץ תבין כי בפסח עתידין ליגאל מו' שעות ולמעלה כי הוא יום הששי יום של עשר שעות מלא ושלם יום כשר ובדוק מכל חמץ והמשכיל ידום וארז"ל תיפח רוחם של מחשבי קיצין כענין שחשב מים מים דובר שקרים אין תיקון ואין תקנה והמשכיל ידום. ומכח האור אור לנוגה שנאמר ונוגה כאור תהיה ושם חביון דברים הגנוזים לצדיקים ובין תבין:

אות ע:

יסוד עין יעקב כי חיבור אותו הכח נקרא עין והוא מעיין אותה המדה כי משם אור הראשון הגנוז ביסוד, וגם כחו וצורתו האות נו"ן וא"ו הו' הוא ששה נרות המנורה והשביעי בתוכה וכולם מביטין לה כי ממנה בא להם האור כאור הגנוז בנו"ן והכל צורה אחת כצורת המנורה ולכן כל כליה מ"ט והכל בצורת המנורה כי הוא גנוז לצדיקים וליריאיו כענין עין ה' אל יריאיו ונאמר על הצדיקים מדבר קדש מדבר קדמות כי תורתה בהיכל הפנימי הקדום וממנה אור אל היסוד וממנה אור למטה כי הוא אלהי ומגן אברהם אשר קבלו והוא בו. וממנו הכח הכוכב ומהלכיו וסביביו:

אות פ:

לשון פאה האחת לפאת צפון ולפאת ים, וכח זה האות לפאת ים כי היא פאה הנקראת צדק יקראהו לרגליו לרגלו כתיב לרגל אחד, וכח ציור זה האות על קיבול הברית כי אות ברית קודש בתוך העטרה והנה מלכות תוך המשכן (נ"א משכן תוך המלכות) בחיבור אחד כענין כלי גדול בתוך כלי קטן. וגלגל צדק מכחו ומהלכיו ומוצאיו ומובאיו ונתיבותיו:

אות צ:

מצד הארון ולא ידענו מאיזו צד אם מצד שמיני אם מצד העשירי, אם הוא מצד שמיני אז היו"ד עם הנו"ן להיות שניהן צורת הצד"י, ואם מצד העשירי היו"ד לבדה והיא צדק, וכח הציור זה בזה דבוקים במלוי המלוי כענין שאמרו רז"ל שני ארונות היו ארון של שכינה וארון של יוסף וארז"ל קיים זה מה שכתוב בזה והיא אשר נצחה על השמינית לקבל כח ציורה. ודרכי החמה ומהלכיה ונתיבותיה בימות השנה ובשבתותיה ממנה:

אות ק:

מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר, מכאן אתה למד כי הנותן מלח בבינה הוא נותן ג"כ מלח במלכות כענין הנותן מטר על פני הארץ ושולח מים על פני חוצות וזו ארץ היא ארץ העליונה שהיא המלכות והנותן היא הבינה מכאן שהבינה משפעת לעטרת כענין שארז"ל הגשמים יורדין בגבורה לעולם כי הצורה ארוכה ופתוחה למטה, וזאת הצורה עומדת בקומה זקופה ללמד זכות על ישראל שמקיימין הברית הנסתר והגנוז מכל האומות כענין ביני ובין בני ישראל כלומר בי הוא גנוז בין הנו"ן ונו"ן שהוא בין שתי הנוני"ן שהוא אות אחת כי אין בין השם ובין ישראל כי אם ו' ימי החול ובשביעי הכל יודעין כי אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' כענין בעבור זה עשה ה' לי וכענין זה אלי ואנוהו והמשכיל יבין וידום. וצורת הלבנה ומהלכה וגם אורה ממנה:

אות ר:

זאת הצורה היא לבדה כי אין לה חיבור צורה כי היא תחלת ירושה עליונה הארץ אשר נשאתי את ידי, הציור הראשון והאור הראשון כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו מקום ראשונה למלכות והיא צרור החיים את ה' שער לה' צדיקים יבואו בו והיסוד היא עין קדש בתוכה כי היא גבול לעין האור. וכח האור שבתאי ממנה:

אות ש:

היא צורה עליונה והיא חותם האבות, ובו כח הנקרא אחור כענין וראית את אחורי שהוא קשר של תפילין כי בספר איני יכול לכתוב כי הם (נ"א הוא קושר) דברים רוחניים בכח נצח הגובר לקשרם השלישי עם הרביעי למטה והיא תהיה קודש לשם הגדול להיותן לצורה אחת ולחיבור אחד ובו ארבע פרשיות נגד הצורה, כי כח החיבור בעליונים ולא בתחתונים (נ"א ולא בגשמיים) כי מה שאסור בזה מותר בזה כענין גדילים תעשה וענין זריעה ולבושים ואכילה שאסור בחיבורים וסוד המצה והלולב אינם דומין כי הם מצוה עובדת ע"כ יש הנאה לנפש ולגוף והמבין יבין. כי מצות הלולב ביום ראשון ומצה לילה ראשונה ומי הקודם להלולב צורת החותם אשר נשא את ידו בלולב מצד המצוה, והנה צורת אות השי"ן רמוזה לג' אבות ושלשתן הן המרכבה, והסוד כי באברהם עשר כחות הרמוזין בספירות ובנסיונות, וביצחק ז' כחות הרמוזין בשבת שלו, וביעקב שמנה כחות הכלול מכולם ומכל הגוונין ובכל הבנין כי הקטורת ליעקב ואהרן המקטיר, והנה הכל כ"ה והנה ה' נצב עליו והרי המרכבה שלימה עליונה, ומשה הנרמז במדת יעקב בהשגה, ואהרן עם יצחק כי הוא בצידו, ויוסף ששי לבנין כי נברא בדמות דיוקנו של אביו, דוד כנסת ישראל ושכינה עמהם, והרי כסא לכסא כענין ה' אלהינו ה' אחד וממנו כח הרצון ואהבה:

אות ת:

היא הכח הגוברת על מלת אלהים כי מכף רגלה ששה מלאכי חבלה והוא הו' המהופך לחבל בדיו אדום כי הוא סוף החותם אמת והיא שפת הים הגדול כענין גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ כענין והגבלת את ההר השמרו לכם עלות בהר כי הוא הר האלהים הוא הנותן רשות לחבל וארז"ל מה נשתנה התי"ו מכל האותיות כי כחה בציורה כענין יד ה' הויה במקנך והיא מלה מהופכת כענין ועבר ה' לנגוף ולא יתן המשחית, ולמה בלילה כי היתה של יום ונעשה של לילה ואמרו בסוד כי זה הכח נקרא אפו של הקב"ה וכשמקטירין אותו בריח הבושם הוא כח המהפך החרון האף ומשה ידע את כולם וגם אותו הסם שהוא העיקר כאשר הבין משה כשעלה למרום ואמר ושים קטרת להסיר התי"ו של דם ולשים ה' במקומה כענין ישימו קטורה באפך כי הוא הסם הידוע למשה הנכנס באף ומהפכו לברכה ומיד ברך ה' חילו:

נשלם האלפ"א ביתא תניין, בעזרת בורא שמים וארץ באחדות הקנין:

והנה זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר והם צבאות אלהים צבאות כענין ובא ה' אלהי כל קדושים עמך והכל כאחד שנים ועשרים צורות לאחד מחוברים, והם מ"ח כחות פשוטות ועמהם הים המלח עליהם והם מ"ט כחות נוראות, ובזה נתקשה משה כענין וזה מעשה המנורה מקשה אחת כביכול למעלה את קשתי נתתי בענן דבר המקודש נתתי ים המלח בתמונה וראיתיה לזכור ברית עולם ברית המלח בין אלהים העליונים ובין קדש החמשים, והיא התמונה אשר בה הביט משה מעשה מקשה וגדול כח הנעלם בה שהוא אור דנפש שבתוכה ובינה לנשמה כנשמה לגוף, כי מ"ט כחות אשר כל אחת שנה ושבת ארוך בתוכה כנשמה בעולמה ובכל שנה ושנה שבת הגדול בתוכה כנשמה בתוך הגוף, ושער הנו"ן הוא נשמה לכולם ובו יתקע בשופר גדול בקרן הארוך לחירות גדול ובאו האובדים בארץ והנדחים מדור רביעי וגם רבעים ישובו וינוחו מגלותם והשתחוו לה' בירושלים:

וכראות איש אלהים את התמונה האירו פניו ממנה וגם האות שלו האיר לנו ולמשה רבינו ע"ה דכתיב כי קרן עור פניו כענין כתנות עור כי בה האותיות והצורה דבר אחד לענין ג' אותיות שלמדתי כי שמו כשם רבו וחמשים לולאות חוברות יקר אל יקר ומתוכן אור בהיר כנשמה בתוך הגוף, ובראש הסמ"ך שער הנו"ן האור הגנוז לצורך הגלגל אשר הוא נעלם מעין כל חי ועוד ז' שנים, ובתוך כל אחד אור בהיר כנשמה בתוך הגוף ובראש אור הגנוז לקונה אדון לעצמו אלהים בלבד כענין דומה לנשים המקטרות והשבת לה' לבדו והמבין יבין:

ועוד ז' שנים לחוקות השמים והארץ והשבת לה', ובראש אור הגנוז והנעלם לחוקות השמים והארץ כי לה' הארץ ומלואה ע"כ וצויתי את ברכתי עד השנה התשיעית למקום הברכה וחיים כי יוסף נברא בדמות דיוקנו של אביו עד כי הברית (נ"א ועד בכלל כי בו הברית):

ועוד ז' חדשים ואור בהיר בתוכן כנשמה בגוף, ובראש אור הנעלם מן האבות הנעלם לסליחות הנפש ולשעיר המשתלח והמבין יבין:

ועוד ז' שבועות ואור בהיר בתוכם כנשמה בתוך הגוף ובראש אור הנעלם מן האבות וגנוז להם:

ועוד ז' ימים ואור בהיר בתוכם כנשמה בתוך הגוף ובראש אור הנעלם מן האמהות (נ"א מן האומות) וגנוז בשבת שהוא רומז לאורו ואור אחד בין שני נוני"ן והנו"ן הראשון לא השיגוה אפי' מלאכי השרת (נ"א אלא) אשר ממנה האור הזך שנתבשם לדור המדבר לקבל בו אות הו' והברית אשר בו בראשו:

והנו"ן האחרונה לא השיגוהו עין כל כי היא נעלמת מכל והיא סוד ים המלח היובל הארוך הגנוז האחרון והם חמשה כחות ומהם המלח והטעם לה' נקודות ולח' כלים הנותנים טעם ומלח לכל דיבוק וחיבור (נ"א מלה ודבור) והכל סתום בסוד עשר ספירות עליונות בלימה ואין להרהר מה למעלה ומה למטה מזה, ובהן המדות הרומזות לכל דבר הנקראין ראשי פרקים לשון של מלאכי השרת וכל דבורם בו, ומהם נמצאו כל שם בעליונים חיות ושרפים ואופנים ומלאך וגלגל וכוכב, גם שמות כל הצורך לשון של בני אדם וכל דיבור ומבטא כאשר הוא רומז ומחולק במדות כי כל מדה רומזת לכמה שמות ולדברים ולענינים אשר כולם באים מתוך אותה המדה שהכל כלול בכלל אותה המדה וגם כל לשון המלאכים לכל ענין ודיבור שהכל רמוז בספירה אחת אשר מצידה כל אותן הדברים כאשר נמצא הכל בקבלה מן המקובלים המבינים אשר הבינו הכל עפ"י נביאים מפי כתובים המורים הענין בפסוקים ידועים למבינים, ולאלה נקראין ראשי פרקים כי הם אברי הגוף והספירות שהם דמות אדם כי האדם עולם קטן כענין נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ז' צורות:

והנשמה בתוך הגוף והאור הנעלם שהוא בראשו כי בו סוד תמונה קטנה דכתיב ומבשרי אחזה אלוה וסוד תמונה עליונה כי השבתות והמדות אשר בספירות לחבר את האהל הקטנה עם הגדולה והכל לצורך האדם כענין וספרתם לכם שבע שבתות תמימות תהיינה כי השבת היא המדה היא רמוזה ראש פרק ואבר המורה בטבעו לכל דבר וענין במדה בטבעה כגון חסד שהוא לח ורטוב וטוב ומתוק ומורה לכל דבר הבא מצידו, והגבורה חמה וקשה וחמוצה וכן כולם על הסדר הזה באשר הראיות מן הכתובים, ואם הם משתנים הכל הוא משלשלת אחת ודרך אחת להם למקובל הטוב וכולם הולכין אחר הלשון:

ושם המדה בלשון עליון נקרא אלוה יעקב אשר הפך הצור אגם מים כי מלת אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב היא שנים לרמוז במדה וביום, והו' של ואלהי יעקב רומז למדתו שהוא ובית דינו הכלול ומחובר זה בזה, ומלת אלהי בלשוננו רצון כי האדם הרצוני אומרים שהוא להות ולהוט בדבר ונחסר כח הכח עליון ונשאר בעליון, ותבין אלהי עברים אלהי נכר אלהי צידון אלהי ישראל אלהי מסכה אלהי צבאות אלהים אחרים על פני כי מלת אלהים ופני הן שוין ופנים בפנים כמו תמונה עם תמונה, אבל לחם הפנים לפני שהם כמו ופני לא יראו וגם לא יראו פני ריקם שהם אלהים למטה ואמרו בתפילה יהי רצון מלפניך או יהיו לרצון אמרי פי כענין ופני לא יראו כי הוא אמת אלהי אלהים ואדני האדונים כסאות למשפט כסאות לבית דוד, ותבין וסתום וחתום הדברים:

כי האלהים מורה על הבינה כענין וה' זה הפך מזה כענין השקיפה ממעון קדשך שהיא מתנת עניים ונאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל כענין אל אלהים צבאות שהם צבא השמים, ונאמר ה' צבאות כי הוא אות בצבא שלו, ונאמר אלהים ה' צבאות כענין ובא אלוה כל קדושים עמו כי ה' הוא אלהי המדות והאצילות ומדה למדות וכח לכחות הידועות לו, ושם מלאך כשם רבו, והשאר המלאכים הם צבא השמים צבא אלהים ואלו הם כחות הנקראים אלהים חיים צבא השמים שכולם הם מיוחדים לראשי הפרקים לגוף היקר כי כל אבר להוט ורצוני ולהות כפי מקומו הנטוע בו בארזים נטע ה' עליון, כי האדם אין מצוה לידו דבר כי כבר הוא רצוני כענין אלהי אברהם אלהי יצחק ואתה בין לך כי אין לדרוש יותר:

ראינו כי ידבר אלהים עמנו כי מפי הגבורה שמענו וזהו רכב אלהים רבותים אלפי שנאן כי היובל והשמטה והשבת שלשתן ליום אחד כי ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ברביעי שבו נבראו המאורות וסוד המדה אלוה מלא הכל לכח אחד כי הכל הולך למקום אחד שאין שם שינוי ותמורה. ואלו הם הדברים פנימיים הגנוזים נוראים ונפלאים זכים ומאירים בעין השכל ואור לנשמה מהן כי זאת אור התמונה אשר בה הציצו המבינים ומהם האירו פניהם ומהם נחשכו ומהם נמשכו יקר אל יקר ומה זה. ואל יבוא בכל עת בהם כי אם ביום זך ובנפש זכה ושכל זך ומחשבה טובה טהורה ונקיה ודקה להמשיך להעלות אל אור הבהיר לעלות אל הר ה' ולמקום קדשו נקי כפים ובר לבב להשכיל ולהבין דברים נוראים גדולים, ואל יהא אדם מעמיק דת ודעת חוץ מדרך ישרה ולא ימות כאשר מת אלישע אחר, ואתה בין הבין כי הכל לפניך כשולחן ערוך ואכל וחי לעולם כי זה השולחן אשר לפני ה' ונהנין ממנו מלאכי אלהים חיים ואתה השמר לך איך תקרב בהם או איך תרחק מהם, וסתום וחתום הדברים בחותם ובמסגרת ועשית זר זהב למסגרתו וחותם על חותם כי כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר:

סליק ספר התמונה השניה בעזרת שוכן רום עליה:

תוכן העניינים

ספר התמונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה