אות-נז
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאד שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ, אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ, וְעַל-יְדֵי- זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְלִבּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ הָאַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בִּבְחִינַת חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי (שָׁם, סִימָן ל"ד).
נח.
צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטּאתָיו אַחֲרֵי כְּתֵפָיו וְלא עִיֵּן בָּהֶם וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רָב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְהַבּוּשָׁה הַזּאת נִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו וְהַבּוּשָׁה הַזּאת הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים וְעַל-יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזּאת מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו (שָׁם, סִימָן ל"ח).
[אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִכָּאן סַעַד לְמַה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת מ"ה, מַה שֶּׁאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל- יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל] : .