אות-יב
אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְצִוָּה לוֹ לִלְמד וְכוּ' וְשָׁאַל אוֹתוֹ הֲלא אֵינִי יָכוֹל לִלְמד, הֵשִׁיב לוֹ עַל-יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכּל לְכָל טוּב לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת.
אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן בַּסֵּפֶר "יֶרַח הָאֵתָנִים" כְּתַב יָד מֵהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִטְּשֶׁערִין, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַתּוֹרָה תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֻמוּ בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן ט' שֶׁכָּתַב שָׁם לְעִנְיַן יוֹם הַדִּין שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעִקַּר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם הוּא עַל שֶׁלּא הָיָה זָהִיר בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה כִּי עַל- יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לְכָל טוּב לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלִתְשׁוּבָה וּלְהִנָּצֵל מִן הַחֵטְא וּכְמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תְּפִלּוֹת הַרְבֵּה עַל זֶה וְזֶה מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֵרוּבִין ס"ה), שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: יָכוֹל אֲנִי לִפְטר אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַדִּין וְכוּ' וּמַסְקוּ מַאי אֲנִי יָכוֹל לִפְטר דְּקָאֲמַר מִדִּין תְּפִלָּה כִּי דִּין תְּפִלָּה הוּא כְּלַל הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אָדָם כִּי אִלְמָלֵי הָיָה זָהִיר וְרָגִיל בִּתְפִלָּה כָּרָאוּי הָיָה זוֹכֶה לְתַקֵּן הַכּל וְכַמְבאָר גַּם בַּמְפָרְשִׁים מֵעֵין זֶה וְכַמְבאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁזֶּה נִלְמָד מֵעִנְיַן נַעֲרָה הַמְארָסָה שֶׁעִקַּר הַחִיּוּב שֶׁלָּהּ לְמִיתָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא עַל דְּבַר אֲשֶׁר לא צָעֲקָה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם) פַּעַם אַחַת אָמַר אִם הָיָה מַנִּיחִין מֵת לָעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל יָפֶה יָפֶה בְּכָל כּחוֹ (שָׁם, סִימָן קי"א) .